לבנות בשידוכים: זיהוי פוטנציאל לאלימות בנישואים

איך נדע שהוא לא אלים?

שאלה שמטרידה את טובות בחורותנו, ובפרט את אלה שחוו או היו עדות לאלימות כלשהי.

הקרימנולוגית החרדית תהילה גאדו משיבה:

אלימות בנישואין אינה פוסחת על אף מגזר. גם בציבור החרדי ישנם למרבה הצער לא מעט קרבנות אלימות בתוך המשפחה. הסימנים המקדימים המבשרים קשר אלים מתגלים כבר בשלבים הראשונים של הקשר הזוגי. מודעות של החברה לדפוסי ההתנהגות של גברים אלימים יכולה למנוע כניסה של נערות לקשר עמם. ערנות של המשפחה והדמויות המבוגרות בחיי הנערה יכולה להועיל רבות למניעת כניסתה לקשר זוגי אלים.

י”ז כסלו תשע”ט

“התחתנתי בגיל 20. כמו רוב חברותיי, הייתי כלה מאושרת, החתן שלי היה בן למשפחה חשובה בעלת שם, הוא למד באחת הישיבות הטובות. השידוך היה נראה מושלם ומבטיח. השמחה וההתרגשות היו כמעט מושלמות. אך לא לגמרי. כבר בתקופת האירוסין הבהבו כמה נורות אזהרה, אשר לא נתתי ליבי אליהן. היה לי נוח להתעלם מהן ולהמשיך להתכונן לחתונה. למפרע, אני יכולה להצביע על דפוסי התנהגות שהיו קיימים כבר אז ונראו לי חשודים, אך לא ייחסתי להם חשיבות. כשהעליתי אותם בפני מחנכת הכיתה שלי, שאתה הייתי מתייעצת, היא לא חשבה שיש כאן משהו חריג, ותלתה את אותן התנהגויות עליהן סיפרתי בהתרגשות ובתהליך התחלתי של יצירת קשר. גם ההורים שלי לא זיהו נכון את מה שקורה לי בקשר הזה. כאשר עזבתי את ביתי החדש וחזרתי אליהם עם סיפורים על אלימות קשה שבעלי היה מפנה כלפיי, הם הלקו את עצמם על כך שיכלו למנוע את הנישואין הללו אילו היו מספיק ערים להתנהגויות בתקופת האירוסין”.

השידוך היה נראה מושלם ומבטיח. השמחה וההתרגשות היו כמעט מושלמות. אך לא לגמרי. כבר בתקופת האירוסין הבהבו כמה נורות אזהרה, אשר לא נתתי ליבי אליהן. היה לי נוח להתעלם מהן ולהמשיך להתכונן לחתונה. למפרע, אני יכולה להצביע על דפוסי התנהגות שהיו קיימים כבר אז ונראו לי חשודים, אך לא ייחסתי להם חשיבות

מילים אלו הן דבריה של חני, 27, אמא לשני ילדים, גרושה מנישואין לגבר אלים. סיפורה של חני אינו יוצא דופן. למרבה הצער, אלימות במשפחה היא תופעה שאינה פוסחת על אף אוכלוסייה או מגזר. לפי מחקרים שונים, שיעורן של נשים החוות אלימות ברמה כזו או אחרת מבן זוגן נע בין 10% ל-50%.[1] הטווח מצביע על קשיי מדידה. מה שברור שהוא שתופעה קיימת, ולמרבית הצער היא נוכחת גם בציבור החרדי.[2] מתוך 14 המקלטים לנשים מוכות הקיימים בארץ, שניים מיועדים לנשים דתיות וחרדיות. שני המקלטים מאכלסים בעת ובעונה אחת 24 נשים עם ממוצע של 4.6 ילדים לכל אישה. שוהות בהם נשים מכל גווני הקשת החרדית: נשים חסידיות, ליטאיות, בריסקאיות, מזרחיות ובעלות תשובה. המקלטים הייעודיים לנשים חרדיות סובלים ממחסור תמידי במקום. בכל רגע נתון יש רשימת המתנה של נשים רבות המצפות למקום שיתפנה עבורן ויציל אותן ממציאות חייהן הקשה.

נשים המגיעות למקלט מייצגות את קצה הרצף של קורבנות אלימות בתוך משפחה. הפעלת אלימות כלפי האישה אינה מצטמצמת להכאה או הפעלת כוח פיזי בצורה אחרת. מדובר גם באלימות פסיכולוגית, העושה שימוש במניפולציות, הטעיות ורמיסת ערכיה ויכולותיה של בת הזוג. אלימות היא ניצול של כוח ושליטה לשם פגיעה באחר. הפגיעה באישה אינה מוגבלת לכאב פיזי, ויכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים: השפלה מילולית, דיכוי רצונותיה של האישה, האשמה תמידית, הסתת הילדים נגד אימם, מניעת משאבים כלכליים (גם כשהאישה היא המפרנסת היחידה), יצירת אוירה של פחד ואימה, ובידוד חברתי של האישה ממשפחתה ומכריה. תופעות אלו מוכרות היטב לעוסקים בתחום. בנוסף, פגיעה בנשים יכולה להתבטא בתחום הרוחני-הדתי, כגון על ידי דרישה אובססיבית עד כדי כפייה לקיום מצוות, או, מנגד, בזלזול בערכים דתיים שבהם האישה מאמינה, והבאתה למצב שבו תעבור על צו מצפונה.

העמדה המקובלת בעולם הטיפול המקצועי היא שיש בני אדם בעלי מאפיינים היוצרים סבירות גבוהה להתנהגות אלימה בקשר הנישואין. כלומר, הסיכון להיווצרות קשר זוגי אלים נעוץ גם במאפייני האדם ולא רק בקשר עצמו. מסיבה זו, חשוב מאד שתהיה מודעות לקיומה של הבעיה, ממדיה, והאפשרויות להתמודד עמה. אי-הכרת התופעה של אלימות במשפחה עשויה תוביל להתעלמות מקיומה, אי-זיהויה ואי-מניעתה.[3] כדאי אפוא להיות קשובים לסימני האזהרה, המאפשרים זיהוי דפוסי התנהגות המבשרים אלימות, כדי להימנע מקשר עם אדם מסוג זה.

חוסר המודעות לסימנים המקדימים של התנהגות אלימה מציב את הנערה העומדת להיכנס לקשר זוגי בעמדה פגיעה, כאשר לעתים מופעלים לחצים להתקדם לקראת נישואין למרות תחושה אינטואיטיבית ש”משהו לא בסדר”. כאשר חסרה מודעות לגבי תופעה כלשהי, קשה לאפיין אותה, להתמודד עמה ולהימנע ממנה

במאמר זה אתמקד בסימנים המאפשרים לזהות גברים עם נטייה להתנהגות אלימה במערכת הזוגית כבר בשלבי ההיכרות. ההיכרות בחברה החרדית נעשית באופן מתווך, באמצעות שידוך, ובהתערבות ההורים ולעיתים אף גורמים משמעותיים נוספים. מצד אחד, הבחורה לא ניצבת לבדה בזירה, וכך היא מוגנת יותר. עם זאת, חוסר המודעות לסימנים המקדימים של התנהגות אלימה מציב את הנערה העומדת להיכנס לקשר זוגי בעמדה פגיעה, כאשר לעתים מופעלים לחצים להתקדם לקראת נישואין למרות תחושה אינטואיטיבית ש”משהו לא בסדר”. כאשר חסרה מודעות לגבי תופעה כלשהי, קשה לאפיין אותה, להתמודד עמה ולהימנע ממנה. מודעות מסייעת להכרת התופעה, לשִׁיוּמָהּ ולניתוחה, ומכאן אף להכיר את כלים הרלוונטיים להתמודדות עמה. בתחום רגיש זה, של אלימות במשפחה וקיומם של גברים אלימים, חסרה היכרות מספקת ומודעות בציבור החרדי.

כאמור במקרה של חני, כבר בזמן ההיכרות, עוד לפני האירוסין והנישואין, עשויות להתגלות “נורות אזהרה” – דפוסי התנהגות חשודים המאותתים על פוטנציאל לקשר זוגי אלים. כשבחורה נמצאת בתוך הקשר, קשה לה לזהות את אותן נורות אזהרה. ראייתה בנוגע לקשר אלים מתפתח מיטשטשת, ולכן דווקא לקרוביה המעורבים יש מקום משמעותי בהכרת אותם סימנים מקדימים ובסיוע בבדיקתם. המאמר יציג נורות אזהרה כלליות ואף נורות אזהרה ייחודיות לציבור החרדי. קשה לדעת בוודאות מתי נורות האזהרה מחייבות את סיומו של הקשר, אבל חובה להיות ערניים לסכנה, ובפרט כאשר מתלוות אליהן תחושות קשות ביחס לקשר, המהוות אינדיקציה לקשר שאינו בריא. בכך ניתן למנוע מבנות המחפשות את זווגן בדרך של שידוך להימנע מכניסה לקשר זוגי אלים.

מטרתי במאמר זה היא אפוא לעורר מודעות. אסקור במאמר את תופעת האלימות כלפי בנות זוג, ואדגיש את סימני האזהרה לקשר זוגי אלים אשר ניתן לזהותם עוד קודם לנישואין. אדגיש ואציין בפתח הדברים כי המאמר מתמקד בתקופה שלפני נישואין ראשונים. לא אעסוק בבעיות שצצות לאחר הנישואין, או בתקופה לפני נישואין שניים. כן, חשוב לציין כי מאמר זה מתייחס לקהילות אשר נוהגות לקיים מספר פגישות בין בני הזוג לפני האירוסין ובין האירוסין לנישואין. לעומת זאת, בקהילות שבהן נהוג שבני הזוג מקיימים פגישה או שתיים בלבד לפני האירוסין יעילותן של נורות האזהרה פוחתת. מסיבה זו, בקהילות אלה הליך הבירור הוא משמעותי והכרחי במיוחד, ותפקיד ההורים או הקרובים בבחינת אופיו של הבחור חשוב ונצרך עוד יותר.

בנוסף, המאמר מתייחס למערכות זוגיות שבהם גברים הם אלימים ונשים – קרבנות. המציאות הרווחת יותר במערכות נישואין אלימות היא שגברים המחזיקים בכוח ושליטה עושים בהם שימוש לרעה כלפי האישה. אולם, חשוב להיות ערניים, לדעת ולהכיר כי ישנם מקרים רבים שבהם המצב הוא הפוך, כאשר אישה הנמצאת בעמדת שליטה וכוח מנצלת זאת לשם פגיעה בבן זוגה. ישנם גם מקרים שבהם שני בני הזוג נוהגים באלימות. ניתן, אם כן, להקיש ממקרה זה לזה.

 

הליך השידוכין וזיהוי פוטנציאל לאלימות

שיטת השידוכין נהוגה בציבור החרדי מקדמת דנן. היא מקובלת מאוד ונעשה בה שימוש כמעט לא עוררין. שיטת זו אולי אינה משולמת, אך אין להתכחש להצלחותיה המרשימות. אחוזי הגירושין בחברה החרדית נמוכים מאד ביחס לחברה הכללית, ופרק הזמן מתחילת תקופת ההיכרויות, “השידוכים”, עד למציאת בן הזוג והקמת המשפחה, הוא קצר ורגוע יחסית. חלק גדול מהנערים והנערות מתארסים בתוך השנה הראשונה לכניסתם לעולם ההיכרויות, לאחר תקופת היכרות קצרה וממוקדת. רוב הקשרים שלא יביאו לידי נישואין מסתיימים מהר מאד, אחרי מפגש אחד או כמה בודדים, ולרוב בני הזוג לא ידרשו להיפגש עם רבים עד למציאת בן הזוג המתאים. בני החברה החרדית מוצאים את זיווגם ביעילות באמצעות שיטת השידוכין, והם בונים בתים לתפארת עם זוגיות טובה ויציבה. על אף מגרעות מסוימות של השיטה, מעלותיה בהחלט עולות עליהן. דווקא בגלל זה, חשוב לשים לב לנורות אזהרה העולות במהלך תקופת השידוכין, ולפתח את היכולות למנוע כניסה לקשר זוגי אלים.

ישנה חשיבות רבה להכרת סימני אזהרה ותכונות העשויות להצביע על אופי אלים של בן הזוג טרם הנישואין. במחקרים על תקופת ההיכרות שלאחריה נישואין לגבר אלים, רוב הנשים תיארו כי האלימות הייתה קיימת גם לפני הנישואין באופן גלוי או נסתר.[4] גם אותן נשים שלא חוו את תקופת ההיכרות כזו שהייתה בה אלימות, מזהות למפרע נורות אזהרה שהיו קיימות כבר אז.[5]

נשים הנמצאות בתחילתו של קשר עם גבר אלים נוטות להתעלם מאותות האזהרה ואף להכחישן על ידי רציונליזציה, מתן “הסברים” להתנהגויות החשודות של הגבר, או נטייה להגן עליו ולהוכיח את חפותו ואף לפרש חלק מההתנהגויות בתור מחמאות וחיזור

סימני האזהרה בתחילת הקשר מורים על סיכון גבוה להתפתחות מערכת יחסים אלימה. הבעיה היא שלעתים יש כלפיהם חוסר מודעות ואף התכחשות. נשים הנמצאות בתחילתו של קשר עם גבר אלים נוטות להתעלם מאותות האזהרה ואף להכחישן על ידי רציונליזציה, מתן “הסברים” להתנהגויות החשודות של הגבר, או נטייה להגן עליו ולהוכיח את חפותו ואף לפרש חלק מההתנהגויות בתור מחמאות וחיזור.[6] לעתים הבחורה תתעלם מהערות ושאלות של בני משפחה, חברים או קרובים, אשר שמים לב להתנהגות לא מקובלת של הבחור כלפיה והופכים חשדניים לגביו. במקרים קיצוניים, הרצון להשתיק את קולות האזהרה והשכנוע של הקרובים מביאים את הבחורה להתרחק מקרבת המשפחה והחברה הסובבת אותה. במקביל, ללא תמיכה של סביבה שתשקף לה את המציאות הבחורה עשויה לקחת על עצמה אשמה על התנהגויות לא נורמטיביות של הבחור. במצבים פתולוגיים, הגבר יחזק רגשות מסוג זה, יעודד אותם ויעצים את תחושת האשמה של האישה. מסיבה זו, יש חשיבות רבה להעלות את המודעות לקיומם של גברים אלימים ומאפייניהם. כאשר הבחורה והסובבים אותה מודעים מראש לנורות האזהרה העשויות לנבא קשר זוגי אלים, הם יוכלו להישמר מפניו ולעצור אותו באיבו.

הנטייה להדחקה נובעת מתוך חוסר וודאות. מתוך מקום של חוסר ידיעה קל לומר שהאקט המחשיד הוא מקרה חריג, שהוא נעשה שלא במתכוון, שהוא בעצם “נעשה באשמתי”, וכיוצא באלה. אולם, אם בחורה תדע מראש כי ההתנהגויות החריגות שהיא פוגשת הן דפוסי התנהלות של גברים אלימים, היא תדע להישמר מפניהם. להלן אפרט את נורות האזהרה העיקריות.

 

גברים אלימים בנישואין והסיבות להתנהגותם[7]

הנטייה לאלימות בקשר זוגי שונה בטבעה מהדימוי הרווח של אלימות. לעיתים קרובות, אנשים מזהים בטעות אלימות עם אגרסיביות. הדימוי הספונטני של “גבר אלים” הוא של אדם הנוטה להתפרצויות זעם, נוהג באימפולסיביות ואגרסיביות כלפי הסובבים אותו ובעל נטייה לעבריינות. אך אלימות, כאמור, היא ניצול לרעה של שליטה וכוח. גברים אלימים בנישואין, או בהגדרה אחרת “בעלים מכים”, עשויים להיות טיפוסים אלגנטיים ומעודנים, משכילים, חכמים ומוצלחים, הנוהגים באלימות גלויה או נסתרת רק כלפי נשותיהם או האנשים הקרובים אליהם ביותר.

גברים אלימים בנישואין, או בהגדרה אחרת “בעלים מכים”, עשויים להיות טיפוסים אלגנטיים ומעודנים, משכילים, חכמים ומוצלחים, הנוהגים באלימות גלויה או נסתרת רק כלפי נשותיהם או האנשים הקרובים אליהם ביותר

התנהגות אלימה של גבר כלפי אשתו יכולה לנבוע מכמה סיבות. הסיבות הבולטות המובאות בספרות הטיפולית הן: צורך לחוש דומיננטיות גברית; סגנון התקשרות אמביוולנטי או חרד היוצר לעיתים תלות מוגזמת בבת הזוג; וכן קווי אישיות המנעותיים (רגישות קיצונית לדחייה), מאפיינים אנטי-סוציאליים ודפוסי התנהגות אגרסיביים-פאסיביים. בנוסף, גברים בעלי אישיות חרדתית, כפייתית ונוקשה נוטים להפוך אלימים. כן, התנהגות אלימה של גבר כלפי בת הזוג יכול לנבוע גם משורש סביבתי-משפחתי: חיקוי המודל ההורי ולמידת התנהגות אלימה במשפחת המוצא.[8]

הצורך בדומיננטיות ובשליטה הוא הגורם המרכזי. צורך זה נובע, לרוב, מחולשה פנימית. ההתנהגות האלימה כלפי בת הזוג אינה תוצאה של כוח וחוזק נפשי אלא דווקא של חולשה. גבר אלים נוהג באלימות כאשר הוא חש מאוים, חלש וחסר אונים. תחושת הכוח והעוצמה הקיימת סביב הגבר האלים היא תחושה מזויפת, הקיימת רק כאשר אחרים מרצים אותו ונענים לציפיותיו.

לעתים, המיומנויות החברתיות ומיומנויות התקשורת הבינאישית של הגבר האלים הינן מועטות, ולפיכך הוא חש בדידות ומצפה שבת זוגו תספק את כל צרכיו – צרכיו הפיזיים, אך בעיקר צרכיו הרגשיים. הוא מפתח בה תלות גבוהה ואינו יכול להכיל התנהגות עצמאית שלה, ולו במקצת. עצמאות האישה עשויה לגרום לו לתחושת חרדה מפני נטישה, דחייה וערעור הביטחון, אליהם הוא עלול להגיב בהתנהגות כוחנית על מנת להחזיר לעצמו את הביטחון. לעתים התלות הרגשית בין בני הזוג היא עד כדי סימביוזה (לעתים היא אף הדדית, ומעצימה את הקושי).

כן, לגברים אלימים רבים יש פחד מאינטימיות. חלקם מרוחקים מרגשותיהם, והם נוטים להתקשות לחוש קשר אל בת זוגם. קושי זה, לצד קשיים חברתיים ורגשיים נוספים, יוצרים אצלם כעס מצטבר ותסכול שעלולים להתפרץ כאלימות. קווי האישיות ההמנעותיים תורמים לכך שההתנהגות האלימה תופנה רק כלפי האישה או הסביבה הקרובה, בגלל קשיים ופחד חברתיים המונעים מהאדם להתבטא בטבעיות בחברה.

מסיבות אלה קל להבין מדוע אצל חלק מהגברים האלימים ניתן למצוא דווקא דפוס אדיב ומרצה כלפי אנשים זרים, ולגלות פער בין ההתנהגות בבית פנימה להתנהגות אלגנטית ומעודנת בחוץ. אלימות בתוך המשפחה היא לרוב תוצר של חולשה גברית ולא של אופי אגרסיבי ואימפולסיבי.

 

סימנים מנבאי אלימות בתחילת הקשר הזוגי

כאמור לעיל, סימנים המאותתים על פוטנציאל לאלימות של בן הזוג מופיעים לעתים קרובות כבר בתקופת ההיכרות. סימני האזהרה הם התנהגויות המשקפות את החולשות של אותם בני זוג פוטנציאליים, והם עוזרות לנו לזהות פרופילים פסיכולוגיים הנוטים לנהוג באלימות כלפי נשותיהם. להלן תפורטנה נורות האזהרה האופייניות לדפוסים שהוצעו קודם. אציין כי החלוקה הבאה היא ניסיון לייצר חלוקה קטגוריאלית של נורות האזהרה לפי הפרופילים השונים שהוצגו. חלוקה זו אינה מדויקת אמפירית אך היא מארגנת, לפי הֶקשֵר, את התסמינים השונים.

סימנים המאותתים על פוטנציאל לאלימות של בן הזוג מופיעים לעתים קרובות כבר בתקופת ההיכרות. סימני האזהרה הם התנהגויות המשקפות את החולשות של אותם בני זוג פוטנציאליים, והם עוזרות לנו לזהות פרופילים פסיכולוגיים הנוטים לנהוג באלימות כלפי נשותיהם

קיימים סימני אזהרה בדמות התנהגויות שבבסיסם עומד הצורך לחוש דומיננטיות גברית ושליטה. אלו כוללים ביקורת מופרזת; זלזול באנשים (או בדברים אחרים); רודנות ושתלטנות; כפיית הדעה האישית מבלי לשמוע או להתחשב בדעותיו של האחר; התקפות מילוליות כלפי בת הזוג וכלפי אחרים (אלה ייתכנו גם בלשון חלקלקה ובמתק שפתיים, בפרט בתקופת ההיכרות הראשונה); עמדות שליליות כלפי נשים מסוימות ונשים בכלל; התנהגות דו-פרצופית; אגוצנטריות; מניפולציות בדמות הכחשת התרחשותם של אירועים, ובפרט אירועים קשים שהיו במהלך הקשר, או מזעורם באמצעות מתן הסברים מתעתעים ומייגעים. טיפוסים אלה מתאפיינים גם בכך שהם “חייבים” להיות צודקים בכל שיג ושיח, שלא לדבר על ויכוח או חילוקי דעות. הם יעשו כל שביכולתם להוכיח את צדקתם. ויכוח איתם יהיה מתיש ובסופו של דבר הצד השני כמעט תמיד יצא מופסד. התנהגויות אלה נובעות מניסיון לחוש עליונות וביטחון. אנשים המתנהגים באופן זה הם בעלי פוטנציאל להיות גברים אלימים בנישואין.

ישנן נורות אזהרה המתבטאות בהתנהגותם של גברים בעלי סגנון התקשרות אמביוולנטי (חסר רגש) או חרד וכאלה אשר מפתחים תלות מוגזמת בבת הזוג. הם יאופיינו בקנאות אובססיבית; רכושנות כלפי האישה; דיבור שלילי על משפחתה או חברותיה של הבחורה; בידוד הדרגתי של בת הזוג מהחברה ומן המשפחה הנעשה באופן אקטיבי או פאסיבי. כן, הם ינהגו בחשדנות רבה. ככלל, גברים אלה יכוונו את הקשר לאופי מאסיבי, הדוק ואף מעיק. יש להם צורך להרגיש ביטחון ממישהו שיהיה נאמן אליהם באופן מוחלט. לעתים הם אף ישדרו לבחורה כי היא יכולה “להציל” אותם, וכי טובתם תלויה בה. מסר זה עשוי לגרום לבחורה להרגיש גיבורה ונערצת, אך בעין מפוקחת ניתן להסתכל על מצב זה בתור התפתחות של יחסי תלות לא בריאים.

גברים בעלי מאפיינים אנטי-סוציאליים (אנטי-חברתיים) וקווי אישיות המנעותיים או פאסיב-אגרסיב ניתן לזהות על ידי נורות האזהרה הבאות: אגוצנטריות, המתבטאת בהתמקדות בן הזוג בעצמו ובצרכיו ולא בעצם הקשר או בבת הזוג; התעלמות מרגשותיה, הישגיה או דעותיה של בת שיחו; תפיסת בת הזוג כאשמה במה שאינו “מסתדר” בקשר הזוגי; התנערות מאחריות; שינויים קיצוניים במצבי רוח; הימנעות בולטת משיח רגשי. גברים מסוג זה יתייחסו לעתים לאישה בתור אובייקט למילוי צרכיהם, ולא יתייחסו אל הקשר הנרקם בתור קשר בין שווים. ניצנים ליחס זה ניתן לראות כבר בתחילת הקשר. קווי האישיות האגרסיביים-פאסיביים עשויים לגרום לאדם לתפקד כשני בני אדם שונים: לעיתים אדם עדין, מנומס ורגוע, ולעיתים אדם חסר סבלנות, אגרסיבי או שותק שתיקה רועמת שמשרה אווירה לא נעימה במחיצתו.

חלק מהמאפיינים דלהלן קיימים אצל כלל הגברים עם פוטנציאל לאלימות בנישואין. הבולטים שבהם הם ביקורתיות; קמצנות; חשדנות רבה; התקפות מילוליות; האשמת בת הזוג; הטעיית האישה; דיבור או התנהגות מניפולטיביים; שינויים קיצוניים במצבי רוח; דו-פרצופיות: התנהגות אלגנטית ומרשימה במחיצת בני אדם אחרים לעומת התנהגות רודנית כלפי בת הזוג בהעדר נוכחים נוספים; צריכה מרובה של אלכוהול, סמים אחרים או התמכרויות התנהגותיות שונות; ובמקרים קיצוניים – איומים באלימות ואף איומים בהתאבדות. כל אלה הם סימנים עיקריים בהתנהגות הגבר המאותתים על פוטנציאל לאופי אלים אשר ניתן לזהותם כבר בתחילת הקשר.

הבחורה יכולה לקבל אינדיקציה נוספת מתוך תחושותיה לגבי הקשר. למשל, כאשר היא חשה צורך להיות “מושלמת” במחיצת הבחור… אם תחושות אלה או תחושות מעיקות אחרות אינן מופיעות אצלה בקשרים אחרים, עליה לברר עם עצמה ועם דמויות נוספות אם תחושות אלה הן תוצר טבעי של התרגשות בעקבות הקשר החדש, או שהן מצביעות על קשר בעייתי

בנוסף למאפיינים אלה, הבחורה יכולה לקבל אינדיקציה נוספת מתוך תחושותיה לגבי הקשר. למשל, כאשר היא חשה צורך להיות “מושלמת” במחיצת הבחור המשודך – היא מרגישה צורך להצטדק ולתרץ את עצמה מעבר לרגיל. אם תחושות אלה או תחושות מעיקות אחרות אינן מופיעות אצלה בקשרים אחרים, עליה לברר עם עצמה ועם דמויות נוספות אם תחושות אלה הן תוצר טבעי של התרגשות בעקבות הקשר החדש, או שהן מצביעות על קשר בעייתי.

לאחר סקירת התסמינים דלעיל, יכולה לעלות השאלה: מדוע בחורה תרצה להמשיך קשר עם אדם שיש לו  מאפיין אחד או כמה מן המאפיינים הללו? אכן, אילו מאפיינים אלה היו בולטים במיוחד ומוחשיים, או שלא היו צדדים נוספים באישיותו של הבחור, ברור כי הקשר אינו כדאִי. במציאות, המאפיינים הללו לא תמיד באים לידי ביטוי באופן ברור ומוחלט בתחילת הקשר, והתדירות הנמוכה של הופעתם עלולה לתעתע ולגרום לחוסר ביטחון בקיומם. כן, לעתים קרובות גברים אלה הם כריזמטיים ומבריקים. הם עשירים בתוכן וידע, הם מושכים, מרתקים וסוחפים בדיבורם. הם גם יודעים ליצור אשליה של חמימות, לצד יצירת תחושה אצל הבחורה שהיא נחוצה להם. הם מתמידים בקשר, ויודעים לגרום לבחורה לחוש קרבה ומשיכה. במצב כזה, ובהתאם לאופייה של הבחורה עצמה, קשה לה לראות את החסרונות שבקשר המתפתח. ההתנהגות של גברים אלה עשויה להיות מתעתעת, ולבחורה נוח, לעתים, להתמקד בצדדים הטובים והחיוביים, ולהתעלם מנורות האזהרה או לחשוב שאותן התנהגויות הן חד פעמיות. חשוב מאוד אפוא שתהיה עין נוספת שתצפה על התהוות הקשר.

יש לציין כי אקט בודד, או מאפיין יחיד מתוך הרשימה דלעיל, אינו מצביע בהכרח על בעייתיות בקשר או בבחור. כאשר קיים מכלול של כמה גורמים, או אקט קיצוני בחומרתו, יש להתייחס לכך בכובד ראש.

 

נורות אזהרה לקשר זוגי אלים בתקופת ההיכרות הייחודיות לציבור החרדי

הסימנים שפורטו לעיל, המאותתים על פוטנציאל לקשר זוגי אלים, הם כלל אנושיים. מעבר לכך, קיימים סימני אזהרה ייחודיים לציבור החרדי. סימני אזהרה אלה נמצאו ומופו מתוך מחקר איכותני שערכתי בנושא תקופת ההיכרות בין נשים לגברים אלימים חרדיים. המאפיינים הייחודיים של הציבור החרדי וסגנון ההיכרות הנהוג בו עשויים לגרום לכך שדפוסי ההתנהגות של הגבר האלים יתבטאו באופנים אחרים מאשר באוכלוסיות אחרות. בחורות (או כלות) תוכלנה לזהות את סימני האזהרה הייחודיים כאשר הן מוצאות את עצמן בקשר בעייתי עם בחור חרדי. גם כאן, כפי שצוין קודם, מאפיין בודד אינו מצביע על בעייתיות; הבעייתיות עולה מתוך צירוף של כמה מההתנהגויות המפורטות דלהלן, וכאשר הן בולטות באופן מוקצן.

המאפיינים הייחודיים של הציבור החרדי וסגנון ההיכרות הנהוג בו עשויים לגרום לכך שדפוסי ההתנהגות של הגבר האלים יתבטאו באופנים אחרים מאשר באוכלוסיות אחרות. בחורות (או כלות) תוכלנה לזהות את סימני האזהרה הייחודיים כאשר הן מוצאות את עצמן בקשר בעייתי עם בחור חרדי

קשר תכוף מידיי. בציבור החרדי לא נהוג לקיים פגישות תכופות מידיי בין בני הזוג בתקופה שבין האירוסין לחתונה.[9] גם בחוגים שבהם ממשיכים להיפגש בתקופה זו – תקופה שעל-פי רוב אינה עולה על 4-3 חודשים – המינון הוא בדרך כלל נמוך. היות שקשר תכוף מידיי אינו מקובל בקהילה, כאשר נורמה חברתית זו מופרת ובחור ישפיע על ארוסתו להרבות במפגשים מעבר למקובל בקהילתם ובין חבריו, יש בכך כדי להוות סימן אזהרה לקשר זוגי עם תלות מוגזמת של הגבר באשה. בחורה אשר אינה מודעת לבעייתיות של קשר תכוף מידיי עלולה לחשוב כי מדובר בגילוי חיובי של קשר אמיץ, ואף להיות מוחמאת מהתלות שלו בה. נורת אזהרה זו צריכה לעורר חשד ביחוד כאשר הבחורה חשה שהקשר התכוף הופך למתיש, מעיק ודורש ממנה אנרגיות יתרות.

אי-הקפדה על קיום מצוות. זוהי אינדיקציה נוספת לזיהוי התנהגות אנטי-סוציאלית שעשויה להתבטא בחיי הנישואין באלימות. בציבור החרדי, הקפדה על שמירת המצוות היא מאפיין חברתי, בנוסף למאפיין הדתי. משום כך, ירידה דתית עשויה, בין היתר, לאותת על קושי בקבלת נורמות חברתיות ובהסתגלות חברתית. זלזול בנורמות הדתיות המקובלות באותה חברה, באופן שאינו רק “נפילה” חד פעמית, מבטא לעתים קרובות התנהגות אנטי-סוציאלית. לירידה דתית יכולות להיות, כמובן, סיבות רבות אחרות. אך כאשר מצטרפות לה נורות אזהרה נוספות, היא יכולה לחזק אותן. לכן, חשוב לקבל התרשמות על הבחור אם “תוכו כברו”. זהו מקור מידע חשוב, שדרכו ניתן לאשש או להפריך חשדות.

קונפליקטים דתיים. כמו ירידה בקיום מצוות, גם קיומם של קונפליקטים דתיים עשוי לבטא ולהעיד על קשיים אישיותיים וחוסר יציבות. אלה עשויים להוות סימפטום להתנהגות חברתית לא יציבה המאופיינת בקשרים קרובים בעייתיים. קשר נישואין עם אנשים כאלה עלול להתאפיין בעליות וירידות קוטביות, שלעתים יתבטאו גם באלימות.

נשים חרדיות נפגעות אלימות מדווחות לא אחת על זלזול של הגבר בקיים מצוותיהן ואף אילוצן לעבור על מצוות, מתוך ניצול כוחו עליהם. דרישה של גבר מאשתו לעבור על מצוה דתית או על צו ליבה ומצפונה מעמיד אותה בפני דילמה קשה וניגודי נאמנויות.

אדיקות דתית ושמירת מצוות אובססיבית. ככלל, התנהגות טקסית מוגזמת או אובססיבית יכולה להצביע על אישיות חרדתית, כפייתית או נוקשה, שכאמור, מובילה לאלימות. אצל אנשים דתיים האובססיביות יכולה לבוא לידי ביטוי, בין שאר הופעותיה, גם בפעולות דתיות. לכן, לצד שאר התחומים שאליהם כדאי לשים לב בהתנהגותו של בחור לפני הנישואין, יש לשים לב למאפיין זה. אדם העסוק מידיי בפרטים הקטנים ובריטואליות של קיום המצוות, ללא פרופורציה ומעבר למידה הראויה (“הנורמלית”), ובצירוף למאפיינים נוספים של גבר אלים, עשוי להשרות בחיי הנישואין אוירה של חרדה דתית. הוא עלול להקפיד על קיום מצוותיה של האישה ועל התנהגותה בכלל באופן אלים.[10]

נפגעות אלימות חרדיות רבות מספרות כי חווית האלימות בנישואין באה לידי ביטוי באופן הקשה ביותר במסווה של הקפדה על מצוות (טהרת המשפחה, כשרות, ניקיון הבית לפסח, שמירת שבת וכדומה). באמצעות אלה פגע הגבר באשתו, כפה עליה את החמרותיו והקפדותיו ההלכתיות, ואילץ אותה לבצע טקסים דתיים באובססיביות. הוא אף העביר לה מסר כי אינו סומך עליה.

קיומה של דמות דתית מייעצת. המצב האידיאלי והמקובל בחברה החרדית הוא שיש לבָּחוּר דמות שעמה הוא מתייעץ ומלבן ענייני דת, הנהגה או אורחות חיים. דמות זו יכולה להיות מבוגרת או צעירה, סמכותית או ידידותית, חבר-נפש או רב. כאשר אין לבחור דמות כזו, ויתירה מכך, הוא מזלזל בצורך כזה, ראוי להתייחס לכך כאות אזהרה. זהו מאפיין אפשרי של אדם שיש לו צורך מוגבר בשליטה ובדומיננטיות, באופן שקשה לו לקבל דעות נוספות. גישה זו מאפיינת גברים אלימים. הם נוטים להכתיב לאישה את דעותיהם ודרישותיהם מבלי לשמוע או להתחשב בדעותיה. בנוסף לכך, אדם המצהיר כי אינו נדרש לדברי אחרים, ויותר מזה, משדר במעשיו ודבריו כי הוא יודע-כל, עלול לכבול את האישה למערכת הנישואין שלא בטובתה. הוא אף יתנגד לפנות לייעוץ או לעזרה כלשהי אם תתגלענה בעיות בהמשך חיי הנישואין.

מאידך, ישנו מצב הפוך, שבו לבחור ישנה דמות-סמכותית אשר ההתייעצויות עמה תכופות מידיי ומערכת היחסים ביניהם מאופיינת בתלותיות. גם מצב אינו בריא, והוא צריך להדליק נורת אזהרה מחשש של אישיות תלותית הנמנעת מלקיחת אחריות, ואף מאישיות פאסיבית-אגרסיבית שמקבלת ביטוי בכניעות-יתר. כאמור, דפוס אישיות זה עשוי לנהוג בהכנעה כלפי אנשים מסוימים, בעוד כלפי הקרובים אליו ביותר הוא ינהג באלימות ותוקפנות. שני מצבים אלה מייצגים בעייתיות במערכות יחסים.

כל הסימנים המנויים יכולים להיות אינדיקציה לאישיות עם נטייה לאלימות בקשר זוגי, אשר ניתן וכדאי לזהותה לפני הנישואין. פנייה זו, אם כן, היא בעיקר להוריהן של הבנות המשתדכות ולסובבים אותן, אשר חשוב שיהיו מודעים למאפיינים אלה. מבחינה זאת, לשיטת השידוכין החרדית יש יתרון במניעת כניסה לקשר זוגי אלים. היא מעניקה לבחורה עיניים נוספת המפקחות על הקשר ודואגות לכך שהיא תיכנס לקשר בריא ובטוח. המסר, כאמור, אינו לעודד פיתוח חשדנות יתירה כלפי כל התנהגות חריגה או סימפטום בודד של אלימות, אלא מכַוֵון לשימת לב למכלול ההתנהגויות ופקיחת עין כאשר מצטרפות יחד כמה נורות אזהרה מבין אלו המפורטות לעיל.

***

יש חשיבות רבה למודעות לתופעת האלימות בנישואין ולהכרת נורות האזהרה המאותתות על פוטנציאל לקשר זוגי אלים. לאלימות פנים רבות, והיא עשויה להתבטא באופנים שונים. לעתים קרובות ניצניה ניכרים כבר בתקופת ההיכרות. מאמר זה בא להציג פירוט של נורות אזהרה אוניברסליות לפוטנציאל של קשר אלים, ואף להצביע על נורות אזהרה ייחודיות לציבור החרדי.

בסיום הדברים אציין כי ניתן להפנות שאלה כלפי המאמר: האם אין בנכתב משום זריית פחד? האם מודעות נצרכת בכל מחיר? ישנן דעות לכאן ולכאן. דעתי היא כי הצגת הקשיים האפשריים וידיעתם מראש עשויה למנוע בעיות קשות בהמשך הדרך, וכי מומלץ להתכונן מראש למצבים אפשריים גם אם הם נדירים יותר ממצבים אחרים. שיטת השידוכין יעילה במניעת כניסה לקשר זוגי אלים כאשר לקרוביה של הבחורה המשודכת יהיו מודעות וכלים כיצד לזהות גבר אלים. כאשר לא קיימת מודעות כזו, הבחורה וקרוביה עשויים שלא להיות ערניים לסימנים המאותתים על קשר זוגי אלים מתפתח. למרבית הצער, התוצאות של חוסר ערנות זו יכולות להיות קשות מנשוא. יפה שעת אחת קודם.

 

[1] Tjaden, P., & Thoennes, N. (2000). Extent, nature, and consequences of intimate partner violence: Findings from the National Violence against Women Survey. Washington, DC: U.S. Department of Justice. Maziak, W., & Asfar, T. (2003). Physical abuse in low-income women in Aleppo, Syria. Health Care Women International, 24, 313-326.

[2] Eisikovits, Z. C., Winstok, Z., & Fishman, G. (2004). The first Israeli national survey on domestic violence. Violence Against Women, 10(7), 729-748

[3] ישנן, אמנם, עמדות אחרות במחקר הגורסות כי בכל קשר של נישואין קיים סיכון מסוים להידרדרות לאלימות, סיכון שאותו לא ניתן לזהות מראש. לפי עמדות אלה, גם גבר שאינו מגלה אף אחד מהסימנים המקדימים המאותתים על פוטנציאל לאלימות, יכול להידרדר בהמשך להתנהגות אלימה. אולם גם עמדות אלה אינן שוללות את האפשרות כי קיימים גברים בעלי נטייה לאלימות בנישואין, אשר ניתן לזהותם מראש.

[4] אלדר-אבידן, ד’. (1998). חווית הגירושין של נשים מוכות: כיצד הן מתגרשות? עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך בעו”ס. ירושלים: האוניברסיטה העברית.

[5] גל, נ’. (2003). אלימות נגד נשים, נורמה או סטייה? הוצאת הקיבוץ המאוחד; המכללה האקדמית אשקלון.

[6] לשם, י. (2011). נשים חרדיות שהתגרשו בעקבות  אלימות בן-זוגן: חווית האלימות  ותהליך הגירושין. ירושלים: עבודה לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

[7] פירוט והרחבה למאפייני גברים אלימים והסיבות להם ניתן למצוא ב:

אדהאן, מ’. (2009). משפלות  לחירות: מדריך לאנשים המתמודדים עם אלימות רגשית.

גוטספלד-מנוח, נ’. (2006). מילים הורגות: כשדו-שיח יומיומי הופך לנשק קטלני. תל-אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד. פרק 13.

פורווארד, ס’. וטורס, ג’. (1987). גברים השונאים נשים והנשים האוהבות אותם. תל-אביב: הוצאת מטר.

[8] פירוט על תיאוריות המסבירות אלימות גברים כלפי נשותיהן ניתן למצוא ב: בושרי, נ.ר’. ובן ארי, ר’. (2012). אלימות במשפחה – תיאוריה ופרקטיקה (שוהם הוצאת ספרי משפט).

[9] טישלר, י’. (2009). נישואין וחתונה בחברה החרדית. אנשים- ישראל; המדריך לחברה הישראלית. חיפה: הטכניון: מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומנית.

[10] דהן, נ’ ולוי, צ’. (2011) התעללות רוחנית: המשגה ראשונית בעקבות קבוצת טיפול חרדית. חברה ורווחה: מרץ 2011.

ניווט באתר

 

השארת תגובה