דף בית פורומים שורדות נשים האתר שלנו

הדיון הזה מכיל 9 תגובות, ויש לו 3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  ציפור דרור לפני 7 חודשים.

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #13379

    צוות
    מנהל פורום ראשי

    כמה טוב לסנן את הפולשים למיניהם, להחזיר את הכוחות שלנו הביתה, לפנות את השטח עבורכן ולדעת שלא משנה מה או מי ישתלט עלינו
    יש לנו כח. והרבה.
    שמנה לב, הוספנו למטה מקום שצריך לסמן בו “אני לא רובוט”.
    מחכות לראות אתכן כאן
    רחל, נעמי וצוות האתר

    • הדיון הזה עודכן לפני 7 חודשים, 1 שבוע ע״י צוות.
    #13381

    1234
    משתתף

    היי קשה לי אין לי כח להמשיך!!

    #13382

    צוות
    מנהל פורום ראשי

    יש כאלו זמנים. אין כח להמשיך. אין כח להסתכל לקו האופק העתידי והמציאות בהווה תופסת את כל הקשב. זה מייאש.
    בפורומים יש הרבה עיצות. חלקן נוגעות להסחת דעת, חלקן לחיזוק באמונה, חלקן לתהליכי חשיבה ועוד.
    זה לא שאת לא יודעת מה לעשות. אין כח לעשות. אין כח. אולי תפנקי את עצמך עכשיו, אז יש ימים בלוח השנה שיהיה כתוב עליהם “אין כח”. אז מה? כל מי שמכיר, יודע שלשרוד ימים כאלו זה כבר מעלה גדולה, ואני מאמינה בחזון. תשרטטי לך יעד בר השגה ותשאפי אליו על פי הגישה ההומניסטית, זה כח עצום לשרוד בתקופות כאלה.
    תרגישי טוב

    #13383

    באמת נעלם הדיון של נמאס לי…
    אז זהו, הצלחתי להיכנס… עם שינוי סיסמא…
    ואני מרוצה מזה שעכשיו זה קצת יותר מוגן בדרך הזאת…
    ומקווה שלא יהיה עוד צער ומכאוב…

    #13384

    מרגישה כבולה. לא מסוגלת לדבר על עצמי ולהבין מה קורה לי…בורחת, מטיפול, מעזרה, מעצמי. לא מסוגלת להתמודד עם עצמי ולחיות את עצמי… מנותקת.. הנס שלי הוא שאני לומדת ויש לי עומס של מטלות… אז לפעמים אני עסוקה בזה… לפעמים בסרטים.. ואני גמורה..

    #13385

    אני צריכה לארוז להתארגן ולצאת מהבית. אני לא מרגישה טוב. איייןןן ליי כוווחח….!!!
    לא מבינה איך אנשים חיים….
    רוצה רק להקיא את עצמי ואת החיים….
    רוצה לישון בחדר עד צאת השבת. וזהו!!! למה אני צריכה לצאת??? אין לי כח!!

    #13386

    צוות
    מנהל פורום ראשי

    יקרה,
    מבינה שאת חיבת לעזוב, זה לבד גורם לא להרגיש טוב,
    זה לא הזמן להבין איך אנשים חיים, יש תשובות.
    רק לומר לך ששבת תעבור וה’ יעזור ואת תחזרי להיות עם כח ולתת גם לאחרים. עד אז נלווה לך כמה שתצטרכי.
    שבת שלום

    #13387

    אוף. אוף. כזה מין אוף…
    לא מסתדרת בקשרים בכלל. לא מבינה מה נכון/לא נכון לאמר או לעשות. פשוט פוחדת מקשרים. אם זה בסדר או לא. אם אני מתנהגת נכון או לא. אם מותר לשאול או להגיד או להתקרב או לא….
    ואיכשהו השם תקע אותי עם עוד 35 בנות בכיתה… זה כל הזמן להיתקל בקשרים ולבדוק אם אני מתנהגת נכון ואני לא פוגעת ואני לא מתערבת מידי ומביעה דיעה או מצד שיני מידי בצד, שקטה ולא מתעניינת…. אוף. אוף. כזה מין אוף. וגם אצל דודים שלי. אני פשוט מפוחדת. זה הכל. משטויות. מדוד שלי אני כל הזמן בורחת לא להיתקל בו במיסדרון…כשאוכלים אין ברירה. וזה לא נעים לי…
    הוא כזה מין גבר שהוא רב ואין לי מושג מה נכון לעשות איתו והאם אני בסדר או לא. אני מספיק צנועה? לשאול בשלומו? לא? כי לבינתיים הוא לא שואל אותי אז הכל בסדר. אולי. לא יודעת כבר מה נכון… ועם דודה שלי. לפחות הבנתי משהו. שאני לא אשימה. במוצ”ש דיברתי עם בת דודה שלי. ואני לא העליתי את זה. היא העלתה. לא דיברתי על זה. היא אמרה לי שהיא לא מבינה איך אני נמצאת אצל אותה דודה. כי היא הייתה מצליחה להחזיק שם 5 דקות אבל לא יותר. בטח לא לחיות אצלה… והיא הסבירה לי. וזה היה מפתיע. כי היא ניתחה את הטיפוס שלה כזה נכון. ואז הבנתי שאני לא אשימה. ואני לא צריכה להרגיש ייסורי מצפון על מה שאני כן/לא מהציפיות שלה ממני… מותר לי שיהיה לי גבולות משלי. אבל פה אני צריכה לשים גבולות ולשמור עליהים כל הזמן. כי אין לה גבולות.. אין לה בכלל…והבנתי שאני פשוט נאבדת עם עצמי… לא מבינה איפוה אני קיימת פה… מבולבלת. מבולגנת…עם עצמי. ועם הסובבים אותי. אני כל כך מתוסכלת.!! כל כך מתוסכלת מעצמי!!! שאני לא מספיק בשביל אף אחד. אני מגיעה סופ”ש הביתה ממוטטת… בלילה מאוחר. גמורה. יש עכשיו עומס של מטלות לימודיות מחרפנות ומלחיצות…אני הולכת לחדר ומנסה להמשיך את המטלות… ואמא שלי מאוכזבת. היא רוצה יותר זמן איתי ושנבלה ביחד, ונראה סרט או נשחק. ובשבת אני יושנת רוב הזמן. כי במשך השבוע אני בקושי מחזיקה את העיניים. ישנה ב3 או 4 קמה ב7…גמורה…ואמא שלי מאוכזבת. היא רוצה שנצא לשופיניג בחמישי. אבל יש לי תלמידה ויש לי מטלות ולארגן כביסה, אריזה, בישולים לשבת…מטלות של לימודים.. פשוט רוצה רגע לעצמי…
    ומרגישה רעה ומאכזבת את כולם. למה יש לי קשיים חברתיים? זה מטרלל אותי. אני רוצה להיות בסדר עם כולם ושכולם יהיו מרוצים.. לא יודעת מה מותר ובסדר לשתף, להתעניין, לשאול.. צמודה לפינה שלי בכיתה ופוחדת להתקרב לקבוצות…לא יודעת אם זה בסדר, אם אני בסדר. ילדה דחויה מיסודי. זה מה שאני… לא יודעת מה מותר. מה אסור. מה אפשר. למדתי לשתוק ולהיות בפינה. אבל גם למדתי מהחברות שזה לא איך שזה אמור להיות. אני רואה. אני חווה. אני מבינה שגדלתי בטעות. אני יודעת בשכל שיש לי זכות קיום. אבל הפחד משתק אותי. ההתנסויות החברתיות האלה מאיימות עליי…
    אני יודעת שאף אחת פה לא תגיב לי…וזה ייקח עוד זמן.. וזה בסדר. כי הייתי צריכה רק לשתף..

    #13388

    צוות
    מנהל פורום ראשי

    יש שני סוגים של התמודדות חברתית. האחד, האנשים שלא מעוניינים בחברה והשני, אלו המעוניינים, מעוניינים מאד, ולא יודעים איך לגשת לזה.
    למה אני כותבת את האבחנה, כי הראשונה קשה יותר ונראה שאת מתמודדת עם השנייה. מעוניינת ,כמו כולנו, בחברה אך מרגישה לא בטוחה להתקרב אליה.
    יתכן שהמוקש נמצא במה שכתבת לקראת הסוף. ציטוט: “אני רוצה להיות בסדר עם כולם ושכולם יהיו מרוצים”. זו אשליה שאי אפשר להשיג ואז את בוחרת ב”הכל” או “כלום” ומוותרת. ציפור דרור יקרה, גם מרדכי היהודי היה רצוי ל-ר-ו-ב אחיו. אנחנו שונים זה מזה ומה שמתאים לאחד, מאוס אצל האחר. תבחרי את המעגלים שתרצי ותשלימי עם זה שרק חלק יהיו מרוצים מהבחירות שלך. חלק – זה הרבה…
    מה אומרת?

    #13389

    אין לי כח..!! אני עייפה… רוצה לישוןן…!!
    זה מה שאני אומרת..
    אני פשוט גמורה..זה הכל.
    זה מוזר שבן אדם כל היום חושב ומחכה לישון?
    את האמת, זה מוכר לי. היו לי תקופות נטולי שינה לחלוטין. אז אני צריכה לשמוח על מה שיש לי עכשיו…נכון?..
    מחכה שיעברו השבועיים האלה.. אולי אז אני אתאזן ואוכל לחשוב בהיגיון על מה שהגבת/ם-צוות…
    סליחה, אני פשוט לא שפויה עכשיו…
    אני רק משתפת.. אין לי כח לחשוב..

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.