דף בית פורומים שורדות חלומות

הדיון הזה מכיל 16 תגובות, ויש לו 0 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  ברכי לפני 2 שנים, 8 חודשים.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 17 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #4664

    חיה

    אני תלמידת סמינר השוהה בפנימיה, לוקח לי הרבה זמן להירדם, כי הלילה הוא טריגר נוראי לפגיעה. אבל הקושי העיקרי הוא שאני עייפה ובכלל לא רוצה להירדם כי החלומות הם נוראים. אני מעדיפה לא לישון כדי לא לחלום אבל בסוף אני נרדמת לפנות בוקר ומתעוררת מחלום רע. אז עדיף לא לישון בכלל??!! עוד מישהי סובלת מחלומות בהם רודפים אחריה??!! איך מתמודדים איתם? שונאת את הלילות בהם צריך לישון ואת הימים בהם צריך לקום.

    #4679

    נילחמת

    חיה מהממת!! ברור שמוכר… מידי. אני תקופה ענקית היתי חולמת שהתוקף רודף אחרי, ואני רצה עד שאני נופלת מגובה עצום ומתרסקתתתתתתת….. פשוט כל לילה. קמה ולא יכולה לתפקד יום שלם… לי הדבר היחיד שעזר באותה תקופה זה קצת כדורים ( אני יודעת שזה נישמע מלחיץ…) אני אצל פסיכולוגית אלופה… אבל זה תהליך מידי ארוך, והיתי חייבת משהו תוך כדי, ולא, זה בכלל לא מלחיץ… פשוט עבר תקופה וזה נירגע, ויכלתי להוריד בכדורים… חיה, שולחת לך חיבוק וירטואלי ענק…. מי כמוני יודע איזה סיווווווווטטטטטטטטט זה לחיות בפנמיה שכולם החיים שלהם תותים, ולא מבינות מה עובר עליך בתוך המיטה, איזה סרטים את אוכלת… בהצלחה ממי, אני פה כל פעם שתרצי לכתוב

    #4681

    חיה

    נלחמת, כמה את צודקת שזה השם הפרטי שלנו. כ”כ התחברתי לתיאור שנופלים ממקום גבוה ומתרסקים. גם אני חולמת על כל מיני מקומות גבוהים שמגיע אליהם הפוגע ואי צריכה לבחור בין להיפגע ולחיות חיים ארורים לבין התרסקות ומוות בטוח. תמיד אני בוחרת לקפוץ אבל אז מתעוררת בסיוט. איך תפקדת? מה נתן לך כח? מה ההגדרה לפסיכולוגית אלופה? אני בשיחות עם מטפלת רגשית ונתרמת מאד בזמן המפגש אבל מיד כשאני יוצאת מהטיפול שוב מרגיש לי רע ומייסר. הלימודים שלי לא נפגעים מהמצב כי אני עובדת נורא קשה להחזיק מעמד בסמינר אבל אח”כ אני מתפרקת באפיסת כוחות. כמה זמן לקח לך עד שנגמלת מהטיול התרופתי, זה בסדר שאני שואלת כ”כ הרבה שאלות? תודה נילחמת וגמר חתימה טובה

    #4728

    שני

    נלחמת אלופה! מקנאה! מקנאה בך שזה השם שלך וזה מה שאת עושה. כי לי נגמר. נגמר הכח להלחם ואני מרגישה כאילו אם עכשיו שוב יבוא משהו להתעלל בי לא יהיה לי כוח להתנגד. וזה גם יהיה כאילו נקמה בגוף שלי משהו קצת לא ברור כאילו : עשית משהו רע? קבל זה העונש שלך לא יודעת קצת מפולסף אז למה את נלחמת זה הרי לא משהו שייגמר פעם?! אני גם רוצה לקרוא לעצמי לוחמת! יש לך איך לעודד, לדרבן?

    #4758

    חיה

    שני יקרה, חיכיתי שנלחמת תגיב ותכתוב את המתכון להשרדות מלחמתית, אני מקווה שהיא סתם בשגרה עמוסה ולא התפנתה לכתוב. בינתיים לא יכולתי שלא להגיב, כתבת דברים שמזכירים לי את עצמי. שמתוך הרצון לעשות סדר בכאוס ולהעניש את הרעים, אני לפעמים , בלי לשים לב, מגניבה לעצמי מחשבה שאני רעה ומתנקמת בעצמי בכל הכח. בגלל שאין כח/יכולת/ידע להתנקם בפוגע הרע, אנחנו מחפשות מישהו רע אחר כדי להשליך עליו את כל הזעם, והדמות שהכי קרובה אלינו זה עצמינו אז מתגנבת מחשבה שאנחנו רעות – היא מתדלקת את מיכל הזעם – אנחנו מענישות את עצמנו במקום את הפוגע ונפגעות פעם שניה.
    למה להלחם? איפה את נלחמת? איפה אתן שורדות? תנו עיצה
    ושני תמשיכי לכתוב זה עוזר לי
    לילה טוב

    #4760

    שני

    חיה אהובה, את יודעת מה חשבתי לעצמי? הרי אני גם רוצה להקרא פעם לוחמת, לא? אז בוא נבנה אנחנו ת’מסלול והדרך ואני מתכוונת ממש רציני על אף שאני צופה נפילות ולא קצת אז אם את באמת רוצה להלחם ברוע גייסי כוחות ויחד נתמוך אחת בשניה.שלב ראשון, מרשה לעצמך לחשוב, לפחות פעם ביום, שאנחנו לא אשמות ואין בנו רוע ולהאמין בזה לפחות ברגע הנוכחי? שלב שני, חבקי ת’צמך זה מגיע לך אחרי חלומות הזוועה. שלב שלישי מותירה לך למלא. וכשתהיינה לנו הצלחותשובה נעדכן ונעלה שלב. מה את אומרת מוצא חן בעיניך הסוג?. אגב חיה בקשר למה שכתבת על הרוע, להעניש וכו. כשיש בלגן מנסים לעשות סדר אבל כשהכל תוהו ובוהו פשוט צריך לברוא, מחדש.ניסיתי לעצב לי תפיסת עולם לגבי הרוע והגעתי למסקנה מעצבנת. נכון היה בו רוע אבל בלעדי הרוע לא היה מגיע לידי ביצוע . אז מה גם אני צד כשהוא של הרוע? למה הספור נפל עלי ולא על 20 החברות האחרות שלי? אבל זה לא יכול להיות. המטפלת שלי(אוהו איזה כיף לכתוב:” המטפלת שלי” בשחרור בלי להתחבא או להרגיש חולה.. תודה , חברותודה שכם! ) חזרה והדגישה לי שאני לגמרי בסדר ולא אשמה בכלל.אז זו הייתה מחשבה מעוותת ואני צריכה להחליף אותה, אבל באיזו? אני יש רוע אבל איך זה מסתדר? האמת שעולה בי אסיסואציה של פיגוע. מחבל מתקרב עם סכין שלופה ובוקר יהודי עד גסיסה. אז מה בגלל שהיהודי לא היה מספיק חזק כדי לעצור אותו אז הוא הופך להיות צד ברוע? הרי אם איזה שמאלני היה קם לטעון כך יהיה מפרסם שגופת החייל מחוללת כי לא התנגד הרי כל המדינה היתה מתנצלת עליו. גם פה אותו דבר עברנו פיגוע וכל חברות שכם היו צריכות לקפוץ ולהתקומם כשהיו קוראות על אחת שמרגישה מחוללת אבל זה לאומר כך כי כולנו (רובנו ) שמאלנית לגבינו ולגבי גופינו. אבל לא עוד. אני לא מסכימה לזה אני רוצה להיות ימינית ולא לתת למחבלים לנצח. אנחנו נלחם נוכיח שעל אף ולמרות אנחנו טהורות. הוכחות? לא חסר. כולנו נשארנו”דוסיות” אפילו שנחשפו לגועל שבעולם. וכולנו(משתתפות שכם) רוצות לעזור ולהעזר כולנו מתלבשות צנוע על אף שזה לא ברור מאליו בקיצור , גופינו ובטח לא הנשמה שלנו לא הפכו למחוללות בגלל שאיזה “ערבי מלוכלך” דקר אותנו והתעלל בנו וסליחה שאני כך מכנה אותולא אבל לדעתי הוא עוד יותר גרוע כי בעוד שערי הורג ת’גוף הפוגע הורג גם ת’רוח החיים והחיותודה אז קדימה כלעבודה הרוצה להיימין לכאן. הקמנו תנועה ימיני!!! מוזמנות כולכן יש ימיניותקדושות שלי!!

    #4761

    ערבה

    חיה , את לוחמת מקצועית! פייטרית אמיתית! לא שייך להשאר לעמוד מולך אדישות, לא שייך למרות כל מה שקשה, ואין כח, ומיואש שלא לרצות להצטרף אלייך ל”מפלגה”. בטוחה שכולנו בשכם אחד יחד איתך “אל הדגל”!

    #4762

    ערבה

    כתבתי בטעות חיה כשהתכוונתי לכתוב שני. אבל אנחנו אמונים על כך שאין טעות בעולם.. אז כנראה, ובעצם בטוח שגם את חיה פייטרית לא קטנה.. מצדיעה לכן. לכולכן.

    #4763

    שני

    ערבה כולנו כ”כ חלשות מבפנים ומנסות להיות חזקות, לפחות מבחוץ. אבל את יודעת מה יכול לתת לי כוחשק מבפנים? אם תכתבי לי מה זה אומר לגבייך, באופן מעשי, להצטרף למפלגה. מה “הפגנת הכוח” שלי שדרשה ממני אנרגיות השפיעה טוב על משהו אחר. וסליחה אם חפרתי, עצבנתי או שאלתי שלא במקום. אה כן גם תודה על העדוד והחשוב…

    #4835

    חיה

    שני, חיבת לומר לך שהדוגמא של דקירת המחבל על ידי יהודי עזרה לי מאד אבל התעוררה בי שאלה קשה. אולי אני מרגישה נורא כי כמו שיהודית אמרה עברו החגים ונשאר הטעם ה”מר”, בכל אופן אני רואה את עצמי מדממת מדקירת המחבל אבל אף אחד לא בא לעזור ואף אחד לא מסכן את עצמו כדי לרדוף אחרי המחבל ולהרוג אותו. בימים האחרונים השיחה לי חברה לפי תומה שהיא בקשר תורני עם מי שפגע בי ואני לא מבינה כלום. למה כולם רודפים אחרי דוקר ערבי ומסרבים לרדוף אחרי מחבל חרדי?????????? למה תמיד ימצאו יהודים שיחרפו נפשם ויסייעו לפצוע ואילו אותנו משאירים לדמם ומקסימום להעיף מהסמינר בגלל “השקפה שלילית” (לדברי הסגנית שלנו)
    מישהי יכולה לענות?
    ואל תכעסי עלי שני, הדוגמא טובה אבל אני/אנחנו צריכות תשובות
    !!!

    #4838

    שני

    חיה אהובה. סליחה שרק עכשיו אני רואה ועונה. פשוט עברו עלי ימים עמוסים… קודם כל, עולם השקר. מכירה ת’מושג? אבל בוא לא נגמור עם זה כי אני הייתי מתעצבנת כמו לא יודעת מה מכזו תשובה. את יודעת, יש לי שאלה לשאול אותך. כמה מהקרובים אלייך יודעים מהפגיעה? וכמה מן היודעים מעודכנים מי זה? ולא אל תעני לי. תעני לעצמך. אותה כמות כמו שיודעים על המחבל הערבי? ברור לי שלא אז אם כך, כמה יכולים לרדוף אחריו? ועוד משהו בואי תלכי איתי שלב שלב. אם אבא/אמא/אח/סבא וכו שלך היו שותפים לפגיעה והיו יודעים בדיוק מי אשם למה ועד כמה, הם היו משאירים אותך לבד בשטח? מה הם היו עושים לפוגע? איך הם היו מרגישים כלפיי? בטוחה שהיו תומכים בך ומעניקים לך גב(אלא אם כן יש משהו יוצא דופן) את מבינה? מסכימה עם התיזה? ומשהו נוסף, לנו היהודים יש אחוות אחים וקל לנו לרדוף אחרי השונאים שלנו ואנו גם מתקוממים מול עוול שנעשה על רקע לאומני. אבל קשה לנו לעמודו”ח ולהכריע בין חלקים מתוכנו. לא מכירה את המקום המשפחתי שלך. אחים קטנים? אחיינים? לא יודעת מקסימום תשתמשי בכוח הדמיון. כשאת רואה שני אחיינים קטנים רבים וברור לך מי הצודק עדיין כואב לך לגרום צער לאחד משתיהם. כי גם הוא אחיין קטן ואהוב. במקרים כאלו הייתי אומרת לאחיות שלי: תתקרבו אתן תהיו אתן “הרעות” אני נשארת טובה עם כולן. וכך גם במקרה הזה. לא מתוך הצדקה לכאן או לכאן אלא מתוך קושי רגשי והייתה להתחמק מלהתמודד. ולא שאני מצדיקה אבל לפחות תביני ופחות תכאבי . נמצאת כאן בשבילך,אוהבת ומחבקת ותכתבי כשאת צריכה אשתדל להשיב. אוהבים אותך!!

    #4863

    לא נרדמת

    פניה לפסיכולוגית של שכ”ם:
    האם הרפיה לפני השינה תגרום לחלומות פחות עוצתמתיים?
    אם כן, האם צוות העמותה יוכל להעלות הקלטה של הרפיה?

    תודה רבה

    #4899

    ברכי

    ללא נרדמת, מה שלי עזר בחלומות רעים, זה פשוט לספר אותם מייד למישהו,
    חלק מהקושי שלי להתמודד- היה הלבד הגדול.
    היום אני נשואה, אני פשוט מעירה את בעלי.
    וכשהייתי רווקה( באמת זה קשה להתמודד עם הכל כרווקה! ) פשוט הייתי מרימה טלפון לחברה קרובה באמצע הלילה, והיא הייתה מתעוררת, ועצם ההקשבה שלה, עזרה לי , לפעמים אפילו מתוך שינה היא הצליחה להרגיע אותי.
    אולי זה נשמע מטורף אבל לי זה עזר.
    דבר נוסף , חלומות הם ,כידוע תוצאה של התת מודע. זה שאת חולמת שהוא רודף אחרייך זה מראה שעדיין הטראומה של התקיפה נמצאת שם במלוא עוזה. הטראומה הזו יכולה להיחלש, מניסיון, בטיפול נכון ומתאים. זה לוקח זמן, אבל בסוף העוצמה שלה יורדת. – אז אני מנסה לעודד אותך , שזה לא ימשך עד עולם. בטיפול פשוט בונים בתוכך מקום יציב ובטוח, עד שהתת מודע נרגע….

    ותשובה לחיה, שכתובת שאף אחד לא עוזר במלחמה מול המחבל- ברוכה הבאה למועדון . באמת אין מספיק מודעות לעזור לנוו כנפגעות, יש אנשים בודדים שיודעים לעזור ולהבין באמת, ואליהם ורק אליהם צריך לגשת להעזר. את לא צריכה לחשוב שבגלל שלא עוזרים לך במלחמה- אז זו לא מלחמה, או שחלילה את בצד הרע!!! תביני: לא עוזרים לך כי לא מבינים !
    כן, כי הסגנית שלך בתיכון סתומה, אין לי מילה אחרת!
    ואם נלך עם המשל של המחבל- רוב מדינות העולם בוחרות להתעלם ולהגיד שישראל לא צודקת…..
    כי המלחמה הזו קשה מדי.
    גם לנפגעות תקיפה- הרבה מהאנשים המבוגרים מעדיפים להתעלם ולא לעזור באמת.
    תחפשי את האנשים הבודדים שמבינים מה שעברת ותעזרי בהם .
    חיבוק גדול.

    #4900

    ברכי

    אוף, האתר לא מעלה את התגובה שלי :(

    #4901

    ברכי

    ללא נרדמת, מה שלי עזר בחלומות רעים, זה פשוט לספר אותם מייד למישהו,
    חלק מהקושי שלי להתמודד- היה הלבד הגדול.
    היום אני נשואה, אני פשוט מעירה את בעלי.
    וכשהייתי רווקה( באמת זה קשה להתמודד עם הכל כרווקה! ) פשוט הייתי מרימה טלפון לחברה קרובה באמצע הלילה, והיא הייתה מתעוררת, ועצם ההקשבה שלה, עזרה לי , לפעמים אפילו מתוך שינה היא הצליחה להרגיע אותי.
    אולי זה נשמע מטורף אבל לי זה עזר.
    דבר נוסף , חלומות הם ,כידוע תוצאה של התת מודע. זה שאת חולמת שהוא רודף אחרייך זה מראה שעדיין הטראומה של התקיפה נמצאת שם במלוא עוזה. הטראומה הזו יכולה להיחלש, מניסיון, בטיפול נכון ומתאים. זה לוקח זמן, אבל בסוף העוצמה שלה יורדת. – אז אני מנסה לעודד אותך , שזה לא ימשך עד עולם. בטיפול פשוט בונים בתוכך מקום יציב ובטוח, עד שהתת מודע נרגע….

    ותשובה לחיה, שכתובת שאף אחד לא עוזר במלחמה מול המחבל- ברוכה הבאה למועדון . באמת אין מספיק מודעות לעזור לנוו כנפגעות, יש אנשים בודדים שיודעים לעזור ולהבין באמת, ואליהם ורק אליהם צריך לגשת להעזר. את לא צריכה לחשוב שבגלל שלא עוזרים לך במלחמה- אז זו לא מלחמה, או שחלילה את בצד הרע!!! תביני: לא עוזרים לך כי לא מבינים !
    כן, כי הסגנית שלך בתיכון סתומה, אין לי מילה אחרת!
    ואם נלך עם המשל של המחבל- רוב מדינות העולם בוחרות להתעלם ולהגיד שישראל לא צודקת…..
    כי המלחמה הזו קשה מדי.
    גם לנפגעות תקיפה- הרבה מהאנשים המבוגרים מעדיפים להתעלם ולא לעזור באמת.
    תחפשי את האנשים הבודדים שמבינים מה שעברת ותעזרי בהם .
    חיבוק גדול.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 17 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.