דף בית פורומים שורדות נשים כואב מאד.

הדיון הזה מכיל 88 תגובות, ויש לו 3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  חזקה ונלחמת לפני 9 חודשים.

מוצגות 14 תגובות – 76 עד 89 (מתוך 89 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #9044

    שורדת אמיתית ולא בסתם…

    הותרת אותי בפה פעור גם הפעם,
    הלוואי ואגיע לעשירית מקרסוליך.
    שואלת את עצמי למה זכיתי להיות שייכת לקבוצה נבחרת כ”כ במובן אחר של המילה (במבט החיובי)
    הלוואי ואלמד ממך איך לחיות בצורת חיים ומודעות כמו שלך.
    תמשיכי להחכים אותי, ותזכי ללילה טוב ומבורך.

    #9045

    שחקנית

    אני עודני חיה ולמה תספידי אותי חיים?
    בידי עוד מס’ רב של שנים למלא יעודי,
    אבקשך להתאזר בסבלנות עד אחרי 120.
    אין לך במה להתקנאות בי, ריקנית וחלולה אנוכי, עפר ואפר ותולעת…
    ולמה זכית?
    אותה הגורל, אותה יד ההשגחה שהטבילה אותי ואותך להתחבר למשפחה אחת, אחיות בשמחה ובצרה, בנס ובנסיון.
    אותו אב הרחמים שעוד יאמר די לצרותינו ויושיע אותנו בזכות.
    מפיך לאלוקים, הלוואי.

    #9046

    שורדת אמיתית ולא בסתם…

    שחקנית,
    לא זקוקות לעוד דיון בן 77 פרקים…
    די לנו בסבל הזה.
    לא מספידה חס וחלילה!
    כן מנסה להבין איךך צמחה דמות כזו במחנינו למרות הנתונים, זה הכל.
    אני כמו הרבה אחרות-מעריצה באופן מיוחד.

    #9047

    ציפור דרור
    #9048

    ערבה

    מבולבלת. כ”כ מבולבלת, מוצפת ברגשות מעורבים, מטורפים.
    עבר עלי, בטח כמו על רבות מאיתנו שבוע קשה.שבעת ימי שבוע. שבעת ימי אבל.
    אצלי האבלות היא כפולה. אבלה כמו כולנו על אחת מבנות חבורתינו שהלכה לבלתי שוב-עד ביאת גואל צדק ותחית המתים בב”א
    אך אבלה גם על אחות של חברה טובה שזכיתי בדיוק לפני שבוע ברגעים אלו להיות ביציאת נשמתה הזכה, המיוסרת והטהורה. כ”כ טהורה.
    ואני לא מצליחה להשתחרר מהחוויה הלא פשוטה הזו.
    לא מצליחה להרים את הראש מארועי השבוע הכ”כ לא קלים.
    ובסוף ימי האבלות, החורבן של כ”כ הרבה משפחות -מגיע טו בשבט שאמור לסמל צמיחה ופריחה לכולם וגם לי באופן אישי-כי בערבו של יום זה הקב”ה כנראה החליט שיש לי איזשהי שליחות למלא כאן בעולם. ו..כן.זהו יום הולדתי.
    מעורבת רגשות. מבולבלת מהם.
    כל מושגי הצמיחה, הפריחה, הקמילה, הלבלוב, הדעיכה החיים והמוות משמשים לי בערבוביה. מציפים אותי ומאיימים להטביע.
    ביקשתי להאחז במשהו.לקבל ולו מעט כח.
    ופתאום עלה לי בנגן שיר שמילותיו המוכרות קיבלו אצלי פתאום משמעות חזקה , אקטואלית ועוצמתית כ”כ.
    “בשלכת עץ עומד לבדו ברוח
    גם הוא לפעמים רוצה להרגיש בטוח
    ולא כמו פרח שנובל”
    לא בטוחה שאלו המילים המדוייקות, אך זו בטח ההרגשה המדוייקת.
    כן, מרגישה שאלו הם ימי שלכת שלי, ימים של בדידות
    ימים בכלל,ויום הולדת בפרט בהם אני מרגישה את החסר של העץ שיכול היה כ”כ לפרוח ולהצמיח..ועדיין נותר קרח ומיותם..מחכה ומצפה לגאולתו.. בכזו עוצמה.
    “ולפעמים הזמן בוחן אותנו
    מניח לרגלינו מכשולים”
    כל יום והמבחן שלו, כל יום והנסיונות שלו,שמנסים ומאיימים להפיל, להחליש, להכשיל. כ”כ הרבה סבל, כ”כ הרבה יסורי גוף ונפש כ”כ הרבה כאב. לכלל ולפרט.
    “אך לנו יש את הכוחות שלנו
    נראה לו שאנחנו יכולים”
    אני חוזרת על המילים הללו שוב ושוב, רוצה לצרוח אותם, לחוש ולהרגיש אותם חזק מבפנים!!!
    “לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים”
    כן, לראות ולחוש בכ”כ הרבה כאב ולהביט אפילו למוות בעיניים
    “להצמד אל החיים חזק לא לוותר
    להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב
    ושלמרות הכל אנחנו נתגבר”!!!
    חברות,אחיות .תעזורנה לי לצעוק את זה ביחד.
    “!!yes!!we can”
    בכינו כל אחת לחוד וכולנו יחד
    עכשו בואו ונשיר את זה יחד.
    אלו ימים קשים,כ”כ קשים,ימים שאני חושבת שמפלס הכנרת עלה גם בזכות נהרות הדמעות שירדו..
    אבל דוקא בגלל זה באנה נחזק ונתחזק יחד.
    נאמין בכל הלב שיש לנו אבא אוהב
    שאנחנו קטנות ורואות את חיינו רק דרך חור קטנטן של מנעול עולמינו ,ומבינות עד כמה אנחנו לא מבינות..
    אבל בעז”ה יבוא יום ונזכה לראות ולהבין את כל התמונה השלימה. תמונת חיינו.
    יום ש”הלוך ילך ובכה” יהפוך ל”בא יבוא ברינה”
    יום של “הפכת מספדי- למחול”.
    ימים של “שמחינו כימות עיניתנו”.

    רבוש”ע.מחפשת כח.
    “רבונו של עולם,גייב מער א ביסלע..

    #9049

    ציפור דרור

    ערבה יקרה,
    איתך אני
    וצועקת את אותה הצעקה
    הכאב הזה גדול מידי
    אבל הוא לא ינצח
    אנחנו ננצח
    כי yes, we can!
    וכשכולנו יחד-“אנחנו נתגבר..”
    שומעת שירים ומנסה להיאחז במילים, להיצמד לתקווה ולכח שהם נותנים.
    לצעוק את צעקת הכאב ולשחרר…
    כי אי אפשר לחיות כך יותר…
    אחות שעזבה,
    והמוות שמביט מכל פינה,
    לא יקבור אותנו וייאש אותנו מהחיים.
    כי החיים חזקים יותר..
    כי האור של הטוב שכמעט התכסה לגמריי בחושך-עוד קיים
    ואם נידבוק באור הקטן-הוא יאיר את החשיכה כולה.
    אחות שעזבה,
    והשאירה אותנו לבד, בלעדיה.
    חיזקה אותנו בלהיות ביחד.
    במותה, ציוותה לנו את החיים.
    כואב.. ותמיד ישאר כואב…
    כי היא אחותינו,
    והייתה ועודנה משמעותית עבורינו,
    בעצם היותה, בעצם לכתה,
    במסרים שכתבה, בעידודים שנתנה,
    במלחמה שלחמה,
    בהתמודדות שהתמודדה,…
    אך הטוב יתגבר,
    וגם אם הכאב ישאר,
    נוכל לו ונתגבר.
    איתך בכאב ובתקווה…

    #9053

    צוות
    מנהל פורום ראשי

    תתעלמו מתמונות הרקע…
    לראות את הכאב / שרית חדד

    #9054

    שחקנית


    שיר מהמרחקים להתעלם מהתמונות דיסני שברקע.

    #9058

    ציפור דרור

    הוא לא נותן לי לכתוב כאן… מנסה שוב.

    #9059

    ציפור דרור
    #9060

    ציפור דרור
    #9061

    נעמי

    אחיות יקרות
    אחרי חקירות בלתי פוסקות, ומאבקים עם ההגיון הבריא, עולות לנו הרבה סימני שאלה לגבי “חפציבה”.
    אם גם ההגיון הבריא שלכם מציב סמני שאלה, תוכלו להיות רגועים שהחלטנו לפתוח בחקירה אישית שלנו דרך המשטרה ומשרד החנוך.
    לעיתים אחרי מחשבה ובחינת כל הנתונים, העובדות בשטח יכולות לעורר כמה סמני שאלה.
    מבטיחות לשתף בממצאים בשקיפות המירבי
    לילה טוב
    נעמי וצוות שכ”ם

    #9062

    ציפור דרור

    וואו. תודה רבה. זה כל כך הציק לי…
    סוף סוף מישהוא מתייחס לעוול שנעשה ולא משתיק אותו…
    תודה רבה.

    #9065

    חזקה ונלחמת

    וואו!!!!
    איזה מטורף לי הכל, כל הסיפור.
    תודה. מרגיע שלוקחים אחראיות.

מוצגות 14 תגובות – 76 עד 89 (מתוך 89 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.