דף בית פורומים שורדות מתבגרות מה שהאתר עשה לי

הדיון הזה מכיל 14 תגובות, ויש לו משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה ע״י  ערבה לפני 2 שנים, 10 חודשים.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 15 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #5139

    ילדה שלי

    רציתי לספר לכן מה אני מרגישה ביחס לאתר,
    מרגישה שעד היום, הסתובבתי בעולם, בסמינר ובמשפחה
    וכל הזמן הרגשתי – מוזרה, לא קיימת , לא כתובה
    בכל הספרים היפים שאני קוראת קורים רק דברים טובים , או רעים כמו ילדות שמתיתמות ומאומצות,
    בכל השיעורים בסמינר מדברים על הרבה דברים,
    אבל אף אחד לא מזכיר כלום,
    הרגשתי שהתקיפה שלי מדומינת , או לא היתה
    כי אין בכלל דבר כזה,
    לא מדברים, אסור, לא מטפלים , אין כזה דבר
    הרגשתי כאילו זה אויר, ובטעות עברתי את זה, ואסור לי להזכיר את זה לאף מורה
    כאילו אני לא בסדר שקרה לי כזה דבר, ואחרי שזה קרה כדאי שאני אסתיר את זה וזהו.

    ופתאום פה, מדברים, יש כזה דבר,
    ולא רק, אלא גם מבינים , וכולן חוות את אותו הדבר
    זה הזוי לי שגם חרדים מדברים על זה,
    ואני מרגישה כאילו מישהו מיקם את מה שעברתי, והפך אותו לאמיתי וקיים

    אז תודה!

    #5140

    ערבה

    ילדה שלנוו
    את מדברת את כולנו.
    תודה

    #5221

    שני

    אם כבר מדברים על מה שהאתר עשה לי אז כרגע הוא עושה לי עצוב בלב. לא נמצאת פה אף אחת, וזה נראה לי כאילו רק אני נכנסת כל יום, למצוא פה איזה שהיא נחמה, השתתפות, הזדהות, ו nothing , אף אחד לא פה, כולם מתו ואני לבד לבד לבד לבד. קרה לכן משהו, שורדות נעלמות? התייאשתן? התאבדתן? ולמה אנשי הצוות של האתר לא עושות כלום???? אני לבד. אני מפוחדת. אני עצובה. Some one is here? some one hear me?

    #5222

    ערבה

    שני יקרה,
    בטוחה שאת צועקת בקול את מה שכולנו צועקות בשקט..
    בטח שאת לא לבד…אנחנו באותה סירה… נקוה שיצטרפו אלינו “בתחנות” הבאות..
    שבוע טוב ובשורות טובות

    #5223

    שני

    ערבה, סליחה שאני בוטה, אבל אני לא סובלת שמברכים ברכה לבטלה, ושבוע טוב ובשורות טובות, בטוח לא יהיו, אולי קצת פחות רעות, אז בלי נאיבייות!please

    #5224

    צוות
    מנהל פורום ראשי

    שורדות יקרות מאד מאד,
    כשיש שכם, אין לבד.
    כל הזמן יש כניסות לאתר רק יש כאלה שעוד לא מוצאות את האומץ לכתוב. כל מילה שאתן כותבות נקראת על ידן והיא כטל תחיה. אתן אלה שמטפטפות את הטל הזה ולוחשות להן “גדל”.
    ואל יאוש, אנחנו מכינות לכן כמה הפתעות קטנות לחנוכה….
    כאן בשבילכן

    #5228

    ברכי

    עצם זה שהאתר קיים נותן כוח
    עצם זה שאני יודעת שיש עוד בנות שמתמודדות כמוני
    ולא מכחישים את הבעיה- נותן לי המון כוח
    לא תמיד יש מה לכתוב או להוסיף על הדברים הנאמרים…

    #5229

    מיכל

    לפעמים גם, קשה לבקש עזרה , ואין כח לתת עזרה, אז רק לראות שמישהי אחרת כותבת… שיש איזשהוא מקום בעולם… לפעמים אין מילים לכתוב, לא כי אין בפנים.
    לפעמים בא לי רק לצרוח כאן “אין לי כח” “אין לי כח” אבל גם לזה אין בי כח, אז אני רק נכנסת, בדיוק כמוך,, ערבה. ועצם זה משנה משהו באין כח הזה…

    #5232

    ערבה

    אני מגישה שה”שממון” באתר מחזיר את תחושת הבדידות הנוראית שאנחנו כ”כ מורגלות בה, וכשהיתה יותר “תנועה” אני בכ”א הרגשתי קצת פחות לבד..הנה, עוד מישהי מרגישה כמוני, הנה, יש לי לגיטימציה לכל המחשבות/הרהורים/תחושות.. וזה הקל במעט..
    נכון, לא תמיד יש אפילו את הכח לצעוק..אז פשוט מחכים..מחכים שה”ילדות” יחזרו תחזורנה הביתה”..ולא נהיה בו שוב כ”כ לבד..

    #5233

    ערבה

    שני, אני לצערי רחוקה מלהיות נאיבית, החיים הפכו אותי להיות בדיוק להפך מזה, לקחו לי את כל הנאיביות…
    מה שהם לא הצליחו לקחת לי זה את האמונה..וזה, ורק זה מה שמחזיק אותי בימים כאלו טרופים..
    אז כן, אמרתי ואיחלתי שבוע טוב ובשורות טובות. כי אני מאמינה שהקב”ה יכול הכל, ויכול להפוך בשניה אחת את הכל..
    למה הוא לא עשה את זה עד עכשו? אני לא יודעת. והפסקתי לנסות לדעת כי זה ענק עלי, ואני רק יודעת שאני לא יודעת כלום..
    ואני ממשיכה להאמין בו ולהחזיק בו ורק בו, ולהתפלל אליו, ולאחל ולייחל לך, ולי ולכולנו “שבוע טוב ובשורות טובות”!!!

    #5236

    שני

    אז תדעי לך שאת חייבת תודה ענקית לאלוהים, כי לי, גם אמונה אין לי, מקללת את כל העולם, וזה מה שנשאר לי; מרמור ומרמור ומרמור, וכלום אחד גדול. אה , כן, גם קנאה… את עשירה , אם יש לך אמונה, תדעי לך!!!

    #5237

    ערבה

    נכוון, אני יודעת שאני עשירה. הקב”ה אמנם לקח לי המון דברים(לא שהוא היה חייב לתת לי אותם…) אבל לפחות נתן והשאיר לי את האמונה. ושלא תחשבי שזה הגיע בקלות..זה גם תהליך שנרכש בעמל וביזע..אבל זה שווה כל רגע..כמעט רק בזכותה אני חיה היום!!

    #5254

    משתקמת……

    יקירתי. אמון ואמונה באים מאותו מקום ומאותו פינה וכשאחד מהם נשבר אין סיבה שהשני לא ישבר . מי שזה לא קרה לה מבחינתי זה פשוט נס. וכשצד אחד משתקם גם הצד השני מתעורר. מאחלת לך שזה יהיה בקרוב בקרוב.

    #5255

    ברכי

    משתקמת, ברוכה הבאה לאתר.
    את נראית נחמדה.
    אני, אחרי התקיפה היתה תקופה שממש לא האמנתי שיש ד’ בעולם, לא ידעתי למה זה, הייתי צעירה מאד, ונבהלתי כ”כ מהמחשבות המבהילות שהסתובבו לי בראש,
    היום אני יודעת ומקשרת שזה היה בגלל התקיפה סוג של איבוד אמון מוחלט בעולם ובכולם.
    אבל אז לא היה אפחד שיכולתי לספר לו (סיפרתי לאמא שלי הנחמדה והיא לא עשתה כלום!! רעה, נכון?)
    היום כשאני קצת יותר גדולה זה חוזר לי בתקופה של הימים הנוראים מרוב הלחץ והיראה. ומעניין, אני פוחדת לטפל במקום הזה.

    #5257

    ערבה

    אני חושבת ומרגישה שהאמונה נבנתה לי מהמקום שפחדתי להשאר לגמרי בלי כלום..אז פשוט עבדתי על עצמי מאד לחזק בי את האמונה דוקא מהמקום שהאמון בכל בני האדם התרסק לגמרי..וב”ה שיש אחד שהוא לא בנ”א..לא עוד אחד בוגד..הרגשתי ששווה לי להשקיע במקום הזה, באמונה הזו. כי אחרי הכל, עם כל האכזבות ולפעמים הכעס שיש לנו עליו כולנו בתוכנו יודעות שהוא המקור להכל, וממנו הכל..רק בו אפשר לתת אמון מוחלט, ורק הוא יכול לעזור..וה שווה. שווה הכל!!

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 15 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.