דף בית פורומים שורדות מותשת

הדיון הזה מכיל 24 תגובות, ויש לו משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה ע״י  1234 לפני 1 שנה, 1 חודש.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 25 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #6876

    אחת שנמאס לה

    מרגישה גמורה, מותשת, כבר אין לי כוחות…
    כל פעם שאני מנסה משבוע זה נדפק לי, אין לי כבר כוחות לכלום… אני לא יודעת מה עובר עלי, אבל החיים האלה פשוט מתישים
    פורים היה, כולם נהנו ורק אני הייתי בלחץ ולא הצלחתי להינות, לכולם זה נתן כח לחזור לשגרה, ורק לי זה לקח ת’קצת כח שהיה לי…
    לא יודעת כבר איך זה לחיות נורמאלי, כולם ממשיכים ת’חיים שלהם ורק אני נזרקת ממסגרת סגורה לעוד אחת, ואף אחד לא באמת יודע ואכפת לו ממה קורה איתי, אבל גם אני בעצמי לא יודעת מה קורה איתי, זה אבסורד….
    אין לי כח לנסות עוד פעם,ואין לי כח לחיים האלה!!!

    #6877

    מלי

    והכי נורא שזה מרגיש כאילו רק לי הכל קורה ורק אני ככ נוראה ורק ממני לא אכפת . ואני קוראת מה שאת כותבת ואומרת לעצמי מה קורה פה, לכל הרוחות, איך את ואני “זכינו” בחיים ארורים שכאלה? אבל כמו שאנחנו “פגועות” כך אנחנו “שורדות” לא יודעת מה הכוח הפנימי שכל פעם אומר לי להמשיך להיאבק. בתוך תוכי אני לועגת לקול הזה אבל נותנת לו לנהל אותי.
    נמאס לך? נמאס גם לי! אבל שתינו שורדות. ככה אנחנו. השלמתי עם זה: נופלות וקמות. נפגעות וסולחות מתייאשות ומקוות. לא מתכוונת לייאש אבל כן לומר: למרות שאין לך כח לנסות עוד פעם – את תעשי את זה! את שורדת! את תנסי שוב ושוב עד שפעם אחת זה יצליח לך ותצילי את עצמך. פעם שאלו גנב מה מביא אותו לנסות שוב ושוב לגנוב והוא ענה “בסופו של דבר יש לי הצלחה אחת ששווה את כל הכשלונות” זה אמנם דוגמא מהתנהגות שלילית אבל מידה טובה מרובה (כך אומרים…) בסוף. רגע לפני שיגמר באמת הכח תרוויחי את עצמך – ובשביל הרווח הזה, כל מאמץ שווה.

    #6878

    1234
    משתתף

    הי בנות אני מצטרפת חדשה… אני ממש נדהמת מהצורה שבת אתם מתבטאות, יש לכם את המסוגלות לדבר על רגשות ותחושות בצורה ככ קולחת, אני איבדתי את זה מזמן..
    כבר לא מרגישה כלום… כבר לא מסוגלת להתבטא לפני אף אחד… תפרקו עוד פעם ועוד פעם, זה פשוט עושה טוב, לכם וגם לי לקרא..
    החיים זה מעגלים, לא מבינה איך אני ממשיכה, כשלא מרגישים מאוד קל אבל כשמשהו מתחיל לצאת.. מבינות לבד.
    הלוואי שיגיע לכולנו הרגע של “תצילי את עצמך” מאחלת לכולנו.

    #6881

    יעל

    ל”אחת שנמאס לה” רק שתדעי לך שזה לא נכון שאף אחד לא חושב עליך או שלאף אחד לא אכפת. כי לי אכפת!!! ואני כל יום- אבל כל יום מתפללת עליך!!! אמנם החיים השתנו לגמרי והכל נראה אחרת ואנחנו כבר לא מדברות… אבל אני מייחלת בשבילך ומחכה כבר לשמוע שיצאת מהמוסדות הסגורים ושהשתקמת. ואל תתיאשי נשמה החיים יאירו לך את עוד תראי הרבה אור בדיוק כמו שאני רואה. ותאמיני ותילחמי את מסוגלת ותזכרי שאני כל יום חושבת ומתפללת עליך. תמשיכי רשימה ואל תפסיקי לרגע.

    #6882

    מלי

    ל”אחת שנמאס לה” לא יודעת מי את ולא יודעת מי זו יעל, אבל עמוק בתוך הבור השחור מצאתי את עצמי לראשונה מחייכת.
    כשאנחנו בסוף העולם – במקום שחושך הוא המצרך הכי מצוי. כשמישה מצליחה להגיע לשם ולומר: “הי, אנחנו מכירות ואכפת לי ממך” – זה מעורר בי תקווה.
    לפעמים אני חושבת שלאף-אף-אף אחד לא אכפת ממני. ההורים מזמן “ויתרו” עלי ובית לא הצלחתי להקים. אולי, אולי יום אחד, מישהי תכתוב לי כאן “הי, אנחנו מכירות ואכפת לי ממך”.

    #6883

    1234

    הי מלי מחוברת לכל מילה!! רוצה להכיר?! האמת שמעולם לא עשיתי את זה ואין לי מושג איך, רוצה ל”שפוך” קצת פרטים עליך?! אני אהיה הבאה בתור.. פשוט אני לא מדברת ככ אבל האנונימיות זה אחרת…

    #6888

    ערבה

    כן מלי, אני כבר כותבת לך שגם מבלי להפגש אנחנו מכירות,ו..כן… אכפת לי ממך. אכפת לי ממך ומכל אחת שכאן. אכפת לי מאד!!! כי מי יותר אחיות מאשר אנחנו, “אחיות לצרה”?!

    #6889

    1234

    “ערבה” את פשוט מותק הייתי ככ קרובה להתאבדות.. ופשוט להזכר שיש מקום בו יש עוד בנות שחוו דברים כמוך, שמרגישות לבד לפעמים, שנקרעות שנלחמו על החיים.. על השפיות ושאחפת מכל אחד מרחוק.. סתם כי גם הם שורדות, כי גם להם החיים התאכזרו קצת שלא באשמתם, כי גם הם יבינו… נותן ככ הרבה כח.. מקדישה לכולם את השיר “אחותי” של שירי מימון, שיר נקי ויפה.

    #6890

    מלי

    1234 ההצעה שלך גרמה לי לחשוב הרבה על ההפסד הענק שיש לי/לנו מכך שאף אחד לא באמת יודע מה קרה. אצלי החושך נהיה פתאום- עם הפגיעה, וניסיתי להמשיך כרגיל. כשניסו לשכנע אותי לשתף מה קרה, אני הייתי בהדחקה והייתי עסוקה בלומר לעצמי ולכולם ש”לא קרה כלום”. ו”תעזבו אותי”. עכשיו, שנים אחרי, התרגלתי לעובדה שאף אחד לא שותף להתמודדות. פשוט התרגלו לראות אותי כך. האם אני בשלה לשתף מישהו? לא יודעת. עשיתי את זה בטיפול אבל שם זה שיתוף ממקום אחר וגם לא אמרתי הכל. רוצה לשתף, רוצה להדחיק ולומר שאני רגילה, רוצה לצעוק, רוצה להיות בשקט. לא יודעת מה אני רוצה. סליחה. יהיו ימים יותר קלים ואהיה יותר אופטימית….
    ולך ערבה, תודה שכתבת. הלוואי שהיה לנו את האומץ לשתף כמו אחיות. תגידי, את לא מוטרדת מזה שאנחנו “משפחה גדולה מדי”. מדי הרבה נפגעות. מדי הרבה סבל יש בעולם.
    אם אפשר בבקשה להעלות לאתר את השיר “אחותי” שכתבה עליו 1234 אשמח. הסינון לא נותן לי. ותודה לבית הזה.

    #6891

    ערבה

    1234 יקרה, דוקא עכשיו בכאלו ימים קשים, בודדים, חיפשתי מקום לדלות ממנו קצת כח כדי להמשיך להלחם, להמשיך לשרוד, ואני כ”כ שמחה שהצלחתי לתת קצת כח, כי זה עצמו נותן לי המון כח להמשיך להלחם, כי אני לא לבד במלחמה, כאן כולנו מתמודדות, שורדות, ולא רק לעצמינו, אלא כל אחת למען כולנו. אז תודה על המשוב..
    ומלי יקרה, תני לעצמך להרגיש, ותהיי מה שאת, לפחות כאן את יכולה שלא לחיות בתחפושת, להיות מה שבא לך, לומר מה שמתחשק לך, לשתוק מתי שתרצי ולצעוק מתי שכואב,
    כאן כולנו יודעות שאמנם אנחנו לא רגילות ביחס לעולם בחוץ, אבל כאן, בתוך החממה, אנחנו כולנו הרגילות והעולם בחוץ הוא השונה,
    בטוחה שכמעט כל דבר שתשתפי בו יהיה מוכר למישהי מכאן, שום דבר לא יהיה זר או מוזר, כי הכל עובר ב”גנים” של כל נפגעת ונפגעת.. אז תרגישי הכי בנח שיכול להיות.
    ולגבי השאלה שלך, כן, אני מוטרדת וכואבת מאד מהקצב בו ה”משפחה” שלנו גדלה, מכמות הסבל שיש בעולם, וזה רק מחזק בי את התחושה כמה עמ”י זקוק לגאולה, די. כשל כבר כח הסבל.
    אבל יחד עם זה, שמחה עם כל אחת שמצטרפת, כי אם כבר נגזר הסבל, לפחות לא להיות בו כ”כ לבד…

    #6892

    1234

    אחיות! זה ככ מעודד הדו שיח הזה. יש ימים (כמו היום) שא”א לראות אף אחד, לא לענות לאף אחד, ולא לדבר עם אף אחד, ופסח זה רק חרדות מלפגוש את כולם… ומה נשאר רק מצפון על “התנהגות לא מתאימה..” זה קורה גם ל”נורמלים” אבל לנפגעות זה באובר ועם סיבות אמיתיות, האם זה מוכר “מה יש לך מx? מה הוא כבר עשה לך?” ולפעמים את לא יודעת מה לומר הכל לא ברור ומבובל.. זה בא לך רק לשים תראש בכרית ולא לקום לעולם, והנה שוב קמת איכשהו… חברות לא מבינות כלום! ומי שכן מהר מאוד נמאס להקשיב, זה די אותו דבר.. אבל מי שלא חווה לא יוכל להבין!! לא יוכל להבין איך פעם אחת מלווה לכל החיים, שלא נדבר על חוזרות ונשנות… אבל פו זה “לבד ביחד” מסכימה לכל מילה העולם מטורלל לגמרי, אז למה להיות לבד? למה לא ליצור קשרים? הרי לא אצטרך להגיד ולהוציא את הנשמה עד שתביני, פשוט אחרי משפט תהיי איתי שם , לא משנה מה חווית, לא משנה איך הגבת, הסבל פותח את ההבנה הרגשית והאינטליגנציה.. לא צריך להגיד הרבה, מבינים לבד, הכל טבעי ונורמלי.. וזה נותן הכי הרבה כח!!!
    לא יודעת איך מעלים שירים, מכל הלב אכתוב ותרגישו שאני אומרת לכם את זה:
    את זוכרת אחותי, מה שאז לחשתי לי, (שיהיה טוב שיש תקווה)
    מה שאז הבטחת לי, איך מחקת לי את הדמעה,
    איך ראית לי את הנשמה, כשהשמש נעלמה למקום אחר,
    אחר…
    את זוכרת אחותי מה שאז אבד בי, משהו נולד בי,
    המשקולת ברגלי הצמרמורת בידיי, והחופש בעייני, שתמיד חוזר.. חוזר בוער איתי…
    הכי חשוב!!
    שתינו נלחמות, להחזיק את החיים!!!!!
    להתפייס עם הסופות, לדבר עם אלוקים!!!!!
    ולפתוח את העיניים, יש דברים יפים לראות!!!!!
    מה יש שמה אם אין שמים, ואנחנו נשארות!!!!!!
    את יודעת אחותי, זה כבר לא כואב לי
    זה כבר לא טורף בי, חוט המשי מסתלסל, והופך לחוט ברזל,
    ואור בחוץ נופל, זוהר גואל אותי…
    שתנו נלחמות…!!!
    ואנחנו נשארות….!!!
    באהבה, אולי לא רק מספר…

    #6894

    ערבה

    ריגשת.
    כל השיר מדהים ןמדבר.
    אבל אותי הכי ריגשה השורה האחרונה שלך, מתוכך.
    סוף סוף ההרגשה שלך שכאן את לא רק מספר.
    את נשמה!!! את עולם!!!

    #6895

    1234

    לערבה המיוחדת. כן אני בהצפה רגשית, התפרצות של טראומות…. עדיף לא להרגיש, מבטיחה!!! אם אספר מה עבר עלי בשבועיים האחרונים…. זה ספר! בומים של רגשות…
    לכן ככ מעודד פו,אולי יהיה טוב…. אולי…אולי.. אולי(בטוח) אני לא לבד לא רק אני מתמודדת… לא רק אני מרגישה ככה…

    #6897

    ערבה

    ואני מבטיחה לך שהמחיר של הדחקת הרגשות הוא כ”כ יקר שלא שווה לשלם אותו..מנסיון מר…
    כן,אם בא לך, אז תספרי, אל תבהלי מעצמך, גם אם זה יגרום לך להצפה ריגשית, אח”כ תרגישי הקלה ושחרור עצומים, וזה שווה כל הון שבעולם.

    #6898

    1234

    אחותי אם היה את מספר הטלפון שלך הייתי מדברת שופכת, הנצפה שלי מותק, לקחה אותי למקום הכי נמוך שאדם יכול להגיע… האמת שבגלל שאין יותר לאן לרדת נשאר רק לעלות… באמת שאשמח גם לדבר ולא להיות אנונימית, יש לך אוצאפ? ככה זה אישי ואנונימי… או משהו אחר? מייל?

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 25 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.