דף בית פורומים מטפלות מטפלת חלומית

הדיון הזה מכיל 20 תגובות, ויש לו 0 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  מיכל לפני 2 שנים, 7 חודשים.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 21 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #4916

    מיכל

    קצת מוזר לי לשאול… אבל כבר הרבה זמן אני מסתובבת בהרגשה מעיקה… אני הולכת לטיפול, ויש לי מטפלת מצויינת, אבל… רגילה.
    לאחרונה אני קוראת יותר ויותר ספרים על מטפלות אגדיות, כאלו שמטפלות מרחוק “בכח המחשבה” כאלו שהטיפול מלא באהבה… כאלו שיודעות על המטופלת יותר ממה שהיא יודעת על עצמה ותמיד מצליחות להושיע את המטופלת מהבורות השחורים ומהמצולות ומהדכאונות האיומים… כאלו שאפשר להגיע אליהן בכל עת ובכל שעה בלי גבול…ולשלוח להןן מלא מיילים
    והמטפלת שלי כזו רגילה… היא גם לא כותבת ספרים מלאים באהבה.. וגם יש איתה הרבה שיחזורים והשלכות והעברות והתקות והיא מסבירה לי את זה ואת העבודה שאנחנו עושות,
    ובשכל אני מבינה, אבל הלב שלי גם רוצה כל כך מלא אהבה כמו בספרים, ושיבינו אותי ויטפלו בי בלי מילים… שהמטפלת תעשה את העבודה שלה וככה תשחרר אותי מהרגשות הקשים שלי…
    זה רק נפגעות שלא יכולות לקבל כזה טיפול עוטף ומחבק? רק נפגעות צריכות לעבור כאלו מסעות ייסורים גם בטיפול?
    או שהמטפלת שלי לא מספיק טובה ואוהבת?

    #4918

    חיה

    מיכל, המטפלת שלך מצויינת. גם בלי שמכירה אותה לפי פירוט הטיפול והצורה הבריאה וחסרת התסבוכים שבה את מספרת עליה. גם אני מטופלת תקופה ארוכה, וגם אני התעלפתי כבר 1000 פעמים למטפלת מסוג הספרים של ח. ברטלר עד עד שקרו שני דברים: א. הבנתי שכמו שבכל ספר יש פנטוזים ופנטזיות , יש גם בו רק שזו פנטזיה מגרה ולחוות כל מיני רדיפות טיסות חפוז ותודה והשוק השחור, וזה הכל דוגמאות, כל הנ”ל לא מהעולם שלנו ולא מדבר אלינו, מה שאין כן מטפלת. אבל הרי לא הגיוני שבספרים המטפלת כל הזמן פנויה למטופל … ב. פגשתי את גיסתה של ברטלר והמידע החדש הפך אותי לשפויה. אם יעניין אותך אספר לך מה ספרה לי.
    ובינתיים המשיכי בעבודת הקודש הפרך שלך, אני יודעת כמה שזה קשה. ולא לא מלקקים דבש בטיפול פסיכולוגי אפילו שיש שחושבים שכן.גם את לפעמים יוצאת שחוטה? גם את לפעמים מרגישה שפופרת סלעים בציפורניים חשופות? אשמח אם תחליט כאן גם את תחושותייך שלך בנוגע לטיפול ובינתיים היי שלום מקווה שהייתה לעזר.

    #4920

    מיכל

    תודה, זה כמעט העלה לי דמעות לעיניים. כי שוב חזרתי היום מתוסכלת כל כך… אין לי כח לפרק שחזורים, ואני יודעת שכמו שאת כותבת זו עבודת קודש.. אני יוצאת שחוטה וחיה. שזה לפעמים יותר קשה משחוטה ומתה.
    וכן, גם אני חשבתי לי שזה לא ייתכן ככה… כאילו… לא יכול להיות שטיפול אמיתי הוא כזה,
    אבל זה כל כך מפתה, ויש לה כל כך הרבה מחיאות כפיים… אז למה כולם שותקים?
    אני אשמח למידע, ונראה לי שזה גם יוכל לעזור לי ממש… השאלה אם אפשר כאן…
    מצד אחד – אני חושבת שזה די יציל לי את הטיפול ואת עצמי מתסבוכות,
    ומצד שני…. אולי אסור שזה יהיה ככה גלוי?
    וגם… למה אף אחת לא מדברת על זה ורק מהללים אותה?
    כל כך הרבה דברים בספרים צרמו לי והרגישו לי כמו… כמו גילוי עריות… חוסר בגבול, שזה מה שהכי חשוב בטיפול, בטח אצל נפגעות… וכזה מן… מבולבל ומתערבב ומצד שני מעלה השתוקקות…רק לי זה מרגיש כל כך אסור??? מבלבל??? משחזר???
    גם המטפלת שלי טוענת שזה חולני, אבל חשבתי שהיא אומרת את זה כי היא נגועה…

    אין לך מושג כמה עזרת לי במילים שלך,
    וכל מי שתכתוב הבהרות תעזור לי…
    במלאכת הקודש שלי.. אהבתי.

    #4923

    דוסית

    היי מיכל יקרה. אני שמחה שהעלת את הנושא הזה. הוא כ”כ חשוב ובלתי מדובר. יש לי שלושה מסקנות שחשבתי עליהם בעקבות הדברים שכתבת. א. טיפול הוא קשה . מרגישה המון פעמים שאני מזיזה סלעים בידיים חשופות. עלה לי רעיון להקים תמיכה לטיפול . לפני התמיכה מהפגיעה בעצמה. לפעמים אני יוצאת מפגישות מפורקת וכן אהבתי את השחוטה-קולע….
    ב. אני אישית לא מסוגלת לקרוא את הספרים של ח. ברטלר אני יוצאת מוצפת מוצפת . לדעתי היא מנסה לעשות טיפול לאנשים דרך הספרים. ואי אפשר לעשות את זה . אני יודעת שהיא מטפלת . מענין לעשות סקר מי נהנה מהספרים שלה האם נשים שעברו /עוברות טיפול או נשים שרוצות לעשות את זה ולא מעיזות….היא מאד מאדירה את הדמויות וזה כמובן לא מציאותי…
    ג.בהקשר למה שכתבת. לאהבה או לדברים מעבר שאת מחפשת בטיפול . אם יש לך אומץ שווה לפתוח אותם מול המטפלת. לדעתי כדאי. יכול להיות שזה צועק לך מתוך הספר לא סתם…לפעמים זה קשור ממש לפגיעה כל הנושא של גבולות . אהבה וכיוצא בזה..אשמח לתגובתך.

    #4924

    חיה

    מיכל, מיכל אהובה! אולי תכתבי עם עצמך? את פשוט מדברת מהגרון שלי, כאילו אני כתבתי מה שכתבת. אבל אולי באמת לא ראוי לפרט הכל פה, בבמה הזו. היית רוצה שנדבר בטלפון? ואתן יודעות מה? סליחה שאני רוקדת על הדם שלכן אבל עשה לי טוב לשמוע שלא רק לי קשה בטיפול. אני נקרעת בו לגזרים ואח”כ צריכה לאחות הכל, איבר לאיבר כדי שיהיה לזיכרונות, לרגשות ולכאב את מי להציף… וזה כ”כ קשה. מה באמת עושיםעם זה? איך מתחזקים לפני/אחרי טיפול? ואתן יודעות מה עוד קשה לי?(סליחה שאני מאריכה ומשתפכת, פתאום יש מי שיבין ויקשיב..) שאני באה לפסיכולוגית אז אני מקווה שיהיה בדיוק הפוך שתחזק אותי ומתן לי כוח ובסוף… ואז אני מתעלפת לבכות למשהו, ואין. פשוט אין. כי הרי זה כ”כ משפיל וסודי… אז מי ידע יקשיב ייתן כתף תומכת?ואז אני מסתובבת שעה, בוכה ובוכה ובוכה ומתעלפת להבנה והכלה ואין. וכך אני חוזרת הביתה בידיעה שזה מה שיקרה גם פעם הבאה חמור פחות או יותר. איפה הסוף? כואב לי!
    אוהבת אתכן, תודה שאתן כאן איתי

    #4928

    מיכל

    דוסית – אני חושבת, שמה שצעק לי מהספרים של ברטלר, וככה הבנתי עם המטפלת שלי, זה בעצם הכמיהה לשיחזור הפגיעה…
    כי אמרתי לה שקשה לי שהיא לא כותבת גם ספרים כאלו, נוטפים, והיא שאלה אותי איך ארגיש אם היא תכתוב עלי ככה… כמובן אפילו לא עם פרטי הספור המדוייקים שלי אבל הרעיון של הקשר הטיפולי.. שנכתב ככה, בריש גלי, חוץ ממה שהוא שיקרי ולא אמיתי…
    אז הזדעזעתי כשהבנתי שבעצם… בעצם אני בסתר ליבי “רוצה” לשחזר את הפגיעה – ששוב, דברים מוצנעים ומוסתרים, כאלו שראויה להם השמירה, ההגנה והכבוד, יוצאים החוצה ונקראים תוך כדי לעיסת תפוח… כאילו כל הדברים היקרים הופכים למבוזים.
    מבינות??? זה כל כך דק…
    כשהבנתי את זה קצת נרגעתי מהרצון, תודה שאת מזכירה לי את זה.
    מפחידה הכמיהה שלנו לשחזר קשרים הרסניים…

    וחיה, יהיה לי קשה בטלפון… תמיד קשה לי לדבר. זה בסדר אם תכתבי לי למייל הפקטיבי שלי? זה ממש ממש חשוב לי, לא לרכילות אלא לכח ולברור…graetpain@gmail.com

    #4929

    דוסית

    חיה יקרה וכולן….מצליחה ממש להרגיש את החוסר אונים הזה. ומזדהה איתו מאד. יכולה לשתף שהרבה פעמים פחדתי פחד מוות מלפתוח דברים בטיפול כי לצאת אחרי שמדברים ונוגעים בכאב ולהישאר לבד זה הרבה יותר לבד מאשר לפני….הרבה יותר מציף,קשה,ומייסר . לי עזר מאד לשתף חברה אחת קרובה שהכירה לעומק את הסיפור. ולמדה רק להיות בשבילי במקום הזה מבלי לתת פרשנויות . אם מרגיש לך מתאים את יכולה להשאיר מס פלא ונדבר….הרבה כח לכולנו…

    #4931

    חיה

    דוסית, מה יהיה אני רוצה לדבר , אבל לא רוצה להשאיר מס פלאפון ולחשוף ת’צמי. איך נעשה את זה? תמצאי פתרון, אנא! ומיכל בע”זה אגיב לך באישי. ..

    #4933

    דוסית

    חיה יקרה מאד. אחשוב על פתרון….בנתיים מלא מלא כח ללילה הזה ליום שלמחרת ….לכולנו

    #4946

    ברכי

    לגבי הספרים של ח. ברטלר זה ספרים נוראיים. סליחה על הביטוי. הם מבטאים בצורה מאד לא בריאה את המציאות. זה כל הזמן מרגיש שאם רק היתה לה אפשרות- היא היתה כותבת ספרי רומן, אבל בגלל שהיא חרדית אז היא מעבירה את הרומניטקה לחדר הטיפול או בין אמא לבנותיה וכו. התיאורים שלה מגיעים ממקום מאד לא בריא בנפש.
    ומיכל, שאלת למה אף אחד לא אומר כלום, ברוכה הבאה למועדון: רוב האנשים בעולם סתומים, או לא מספיק חכמים, והם לא מבינים את זה. זה שח. ברטלר מטפלת זה לא הופך אותה לבריאה בנפשה. יש הרבה מטפלות לא נורמליות.
    אני למשל נמצאת במשפחה שכולן שם מאד מאד חכמות- והרבה פעמים מדברים על הספרים שלה, כמה שהם לא בריאים רגשית.

    וכמה מילים לגבי מי שכתבה כאן שהיא מתמוטטת מהטיפול-ראשית, מנסיוני, זו תקופה בטיפול מאד קשה- שבסוף עוברת! כן בסוף מגיעים למקום שממצים את הדיבור על התקיפה עצמה, ועוברים לדבר על הווה. ורואים התקדמות משמעותית והקלה רגשית.
    תתעודדו! יש שלבים הרבה יותר קלים בטיפול!
    שנית- מה שלי מאד עזר פשוט שריינתי לי כמה חברות שנתתי להן להבין שפשוט הן חייבות להקשיב לי בכל מצב! גם באמצע הלילה.(אפרופו פחדים וחרדות) עצם הידיעה שיש לך למי לפרוק את הכאב האין סופי- מאפשרת לך להביא את עצמך עם פחות מחסומים לפסיכולוגית ולהתקדם יותר בטיפול, זה סוג של עוגן ביטחון כזה.
    אני יודעת שמאד קשה לשתף את החברות, יש בושה נוראית וחוסר אמון, אבל תנסו לחפש את המישהי שכן יכולה לעזור.
    עקרונית- אני יכולה להציע את עצמי, אבל אני קצת מפחדת לחשוף פה את הטלפון שלי יש לי חשש על כמה מכן שלמדתן איתי בכיתה….

    #4947

    ברכי

    לגבי הספרים של ח. ברטלר זה ספרים נוראיים. סליחה על הביטוי. הם מבטאים בצורה מאד לא בריאה את המציאות. זה כל הזמן מרגיש שאם רק היתה לה אפשרות- היא היתה כותבת ספרי רומן, אבל בגלל שהיא חרדית אז היא מעבירה את הרומניטקה לחדר הטיפול או בין אמא לבנותיה וכו. התיאורים שלה מגיעים ממקום מאד לא בריא בנפש.
    ומיכל, שאלת למה אף אחד לא אומר כלום, ברוכה הבאה למועדון: רוב האנשים בעולם סתומים, או לא מספיק חכמים, והם לא מבינים את זה. זה שח. ברטלר מטפלת זה לא הופך אותה לבריאה בנפשה. יש הרבה מטפלות לא נורמליות.
    אני למשל נמצאת במשפחה שכולן שם מאד מאד חכמות- והרבה פעמים מדברים על הספרים שלה, כמה שהם לא בריאים רגשית.

    #4948

    ברכי

    וכמה מילים לגבי מי שכתבה כאן שהיא מתמוטטת מהטיפול-ראשית, מנסיוני, זו תקופה בטיפול מאד קשה- שבסוף עוברת! כן בסוף מגיעים למקום שממצים את הדיבור על התקיפה עצמה, ועוברים לדבר על הווה. ורואים התקדמות משמעותית והקלה רגשית.
    תתעודדו! יש שלבים הרבה יותר קלים בטיפול!
    שנית- מה שלי מאד עזר פשוט שריינתי לי כמה חברות שנתתי להן להבין שפשוט הן חייבות להקשיב לי בכל מצב! גם באמצע הלילה.(אפרופו פחדים וחרדות) עצם הידיעה שיש לך למי לפרוק את הכאב האין סופי- מאפשרת לך להביא את עצמך עם פחות מחסומים לפסיכולוגית ולהתקדם יותר בטיפול, זה סוג של עוגן ביטחון כזה.
    אני יודעת שמאד קשה לשתף את החברות, יש בושה נוראית וחוסר אמון, אבל תנסו לחפש את המישהי שכן יכולה לעזור.
    עקרונית- אני יכולה להציע את עצמי, אבל אני קצת מפחדת לחשוף פה את הטלפון שלי יש לי חשש על כמה מכן שלמדתן איתי בכיתה….

    #4949

    ברכי

    לגבי הספרים של ח. ברטלר זה ספרים נוראיים. סליחה על הביטוי. הם מבטאים בצורה מאד לא בריאה את המציאות. זה כל הזמן מרגיש שאם רק היתה לה אפשרות- היא היתה כותבת ספרי רומן, אבל בגלל שהיא חרדית אז היא מעבירה את הרומניטקה לחדר הטיפול או בין אמא לבנותיה וכו. התיאורים שלה מגיעים ממקום מאד לא בריא בנפש.
    ומיכל, שאלת למה אף אחד לא אומר כלום, ברוכה הבאה למועדון: רוב האנשים בעולם סתומים, או לא מספיק חכמים, והם לא מבינים את זה. זה שח. ברטלר מטפלת זה לא הופך אותה לבריאה בנפשה. יש הרבה מטפלות לא נורמליות.
    אני למשל נמצאת במשפחה שכולן שם מאד מאד חכמות- והרבה פעמים מדברים על הספרים שלה, כמה שהם לא בריאים רגשית.

    #4950

    חיה

    דןסיתודה וברכה יקרות, מה עושים? חייבת פתרון לאי האפשרות להתקשר. פשוט חייבת. ברכי, עוזר לך אם אני כותבת שאני מהדרום, כי אולי את ממרכז, צפון,וכו. אגב, לגבי מה שכתבת בנוגע לטיפול. אני לא רואה שום סדר ומהלך בטיפול. פעם מדברים על העבר אבל בלי מסקנות, תוצאות וכו. ופעם מדברים על מה שיכול להוות טריגר בלי המלצות. ובקיצור, סוף כל פגישה אני שואלת ת’צמי בצהריים התקדמתי ולא כ”כ יודעת לענות לעצמי. מה שכן בסוף תקופה, למשל, אני יכולה להגיד לעצמי, וואלה, אני אוכלת קצת יותר בקלות. אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה לראות גם שיפור והתקדמות במצב רוח, הוא כל הזמן ירוד. והיא גם לא נותנת ש.ב. או משהו דומה אז מה אני עושה בטיפול? לה כן יש מהלך מובנה? וסליחה על הכתיבה המבולגנת וחסרת הרהיטות, אולי בגלל הבלבול בראש. ..

    #4960

    מיכל

    תודה, ברכי, מעודד לשמוע… חשבתי שאני לא נורמאלית, חשבתי שאני לא יודעת מה זה טיפול,
    ובעיקר בעיקר, חשבתי שהמטפלת שלי… רחוקה או לא יודעת מהו טיפול אמיתי…
    כעסתי עליה כל כך.
    אני מעבדת איתה את זה, ויודעת שהיא כנראה צודקת,
    שבאמת מציאות כזו לא רק שאיננה אלא גם מאד לא בריאה,
    אבל לפעמים צריך לשמוע את זה ממישהו אחר,
    לא נגוע…
    וחיה, אם תסכימי לכתוב לי בפרטי, במייל שלעייל, אני אשמח.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 21 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.