דף בית פורומים שורדות נשים מנהלת התיכון מצפת

הדיון הזה מכיל 60 תגובות, ויש לו 4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  ציפור דרור לפני 5 חודשים, 2 שבועות.

מוצגות 15 תגובות – 31 עד 45 (מתוך 61 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #9108

    ציפור דרור

    קוראת אותך ורועדת…
    לא מפחד, מכאב…
    חברה טובה שהתגלתה שאינה…
    זה הרבה יותר גרוע/מטלטל/ושורף מאשר דמות בדויה שלא הייתה (חפציבה)…
    אין לי מילים…
    מזועזעת!!
    שותפה לכאב..
    איתך..

    #9109

    מירי

    מבחינתי – וזה ההרס הגדול שנעשה כאן,
    כל אחת יכולה להיות שחקנית, להציג מצג שווא.
    ולכן אנני מרגישה שיכולה לתמוך או לתת שכם.
    גם לדברים כואבים נורא שאתן כותבות כאן.

    מרגע לרגע מבינה את גודל ההרס, ששחקנית חוללה.
    נעשה כאן מעשה הרסני, בשיטתיות ולאורך זמן.

    #9110

    חזקה ונלחמת

    לא!!
    לא כולם רעות!!
    לא כולם לראות כמוה
    לא כולם פותחות פה גורה על ל אנשים שככ עזרו שככ ניסו לעזור
    קראה על הצוות חארות של נשים
    והיא חרא בנאדם.
    סליחה על המילה אם היא גסה למשהיא.
    זה הכי עדין שיכולה לומר
    הלוואי שלא הייתי מכירה אותה.
    לא מאמינה שיש כאן עוד בנות כאלה.
    לפחות לא בנות שכתבו פה חוץ ממנה עד עכשיו.
    אם מעכשיו יסננו בנות, יפתחו עיניים על סתירות לא בטוח שזה יקרה שוב. סתירות אפשר לראות אצלה הרבה.
    לא מרחמת, גם אם היא תתאבד בגלל התגובות האלה,
    לא יודעת אם יהיה לי נקיפות מצפון.
    נשבעה לא להתאבד, אם כואב לה- מגיע לה.
    זה הדייסה שבישלה בעצמה.
    הלוואי ולא אתחרט על מה שכתבתי לה ולא ארחם עליה ועל כאלה אנשים עוד.
    איכס, נוטפת סירחון.
    מי שפותח פה גורה על אנשים שעזרו לו, אנשים טובים שרק עזרו לי – הוא מחוק. מחוק בעיני.
    אל תלכי בגלל זה .
    אל תתני לה לנצח.
    את פותחת לי את עיניים.
    את עוזרת לי. בבקשה אל תתני לה לנצח לפחות לא עכשיו.
    פליז!!!!
    מתחננת🙏🙏🙏🙏
    אולי לא יפה לבקש את זה בכלל .
    אל תתני אם את לא מסוגלת. אם זה גדול עליך.
    זה מה שעשיתי איתה. לומרות שלא הייתי מסוגלת המשכתי לתמוך להיות. לא מגיע לה. מגיע את זה לאנשים טובים בעולם הזה.
    ויש
    ויש
    ויש.!!!!
    לא כי אני תמימה אלה כי האמת יש, תסתכלי מסביבך, אין אנשים טובים באמת? שנותנים בלי לקחת?
    שהקשר הדדי, אני פגשתי אז פליז..

    #9111

    שרי

    חבל להרוס מפעל חשוב כל כך כמו שכם בלי סיפור אחד שגם לא קשור כלל לצוות ולמנהלות.
    הן תמיד מגלות הבנה ונחישות ובהירות בכל דבר.
    אני מבינה את החוסר ביטחון, וגם אני עברתי דברים בחיים שאת אומרת אני בחיים עוד לא אתן אמון ב.. אבל בסוף עובר יום ועוד יום.
    ואת לא נותנת למקרה אחד להשליך על כל החיים.
    לומדים מתחשלים ומסיקים מסקנות.

    אפשר לקחת פסק זמן להערכה מחודשת, אבל להסיק על ההתחלה מסקנות כאלו זה גוזר על החיים גזר דין של בדידות וייאוש.
    ואין סיבה. באמת שאין. החיים מכילים המון אנשים טובים ויקרים.

    #9112

    שרי

    חזקה ונלחמת, אני מנסה להבין למה אני לא מרגישה ככה/כמוך.
    אולי ההבדל שאני לא הרגשתי נתמכת משחקנית. בעיקר חברה, ואולי תומכת.
    ובזה כנראה נעוץ שורש ההבדל בין המגיבות בפורום.
    כי אצלי לא נשבר מטה תמיכתי. ועוגן ואמון.

    אני זוכרת שכשארחתי את 1234 (סליחה שאני משתמשת בך לדוגמה, זה רק לשם הדוגמה. אבל בכוונה אני רוצה דוגמה מהפורום) לשבת, אז בעלי אמר לי: את יודעת שיכול להיות שהיא ממציאה הכל וסתם בא לה לברוח מהבית, אז אמרתי לו אז מה. אם היא יהודיה במצוקה (ולא אכפת לי איזו מצוקה) אז זו תהיה מצוה לעזור לה.
    ואז הוא אמר, ואם היא תבוא לפה ותגנוב דברים או תשתולל או לא יודע מה, הוא בכל זאת פחד לארח בחורה מהאינטרנט, אז בררנו את זה עם שכם והורדנו את החשש.
    וארחנו ונהנינו. וגם אחרי שבת בעלי אומר לי אל תאמיני לכל מה שהיא אמרה, אל תקחי ללב, כבדהו וחשדהו. ואמרתי לו אתה יודע שאני יודעת, אני מכילה ומבינה אותה במקום שהיא נמצאת בו, ולא אכפת לי מה האמת. האמת היא כפי שהיא רוצה שתהיה. וכן אפשר לכבד ולהיות בקשר, עם שמירה על גבולות על הלב.

    ואם היה מתברר לי אחרי שבת, שארחתי בחורה שלא קשורה בכלל לשכם? סתם בחורה שרצתה לשחק את עצמה נפגעת וככה להצליח להתארח אצלי בשבת?
    מה אכפת לי? למה זה אמור לכאוב לי? נתתי מה שיכולתי לתת בגבולות שלי, ועליהם אקבל שכר. זה שהיא המציאה לא פוגע בי.
    אני ארחם עליה יותר שהיא צריכה להמציא כאלו סיפורים בשביל קשר עם אנשים.
    אבל באמת אנשים עושים אפילו דברים יותר גרועים בשביל קשר.

    #9113

    חזקה ונלחמת

    שחקנית נטעה בי את ההרגשה של הנתמכת כשרצתה
    כששמתי גבול של כמה ימים לקשר אמרה “את תשרדי בלעדי? תחזיקי מעמד? לא שאני לוקחת עליך חסות”
    למה מה קרה שתחשבי שאני בחסותך? ביקשתי חסות?
    שידרתי פה באיזשהו צומת אחת שמבקשת חסות?
    תראי לי איפה? אני מחכה..
    אני לא בסיכון עכשיו אז למה מה קרה שלא אשרוד בלי הקשר איתך לכמה ימים? כשאני מבקשת הפסקה בשבילי כי מדי עמוס עלי רגשית כל מה שקורה איתי בלי קשר אליה
    למה לא יכלה לקבל את הגבול?
    פריצת גבולות של האחר זה פגיעה.
    כן שרי זה פגיעה. לא כבדה את הגבולות שלי.
    הרבה פרצה אותם שוב ושוב. צר לי.
    בטוחה שאת לא מאמינה לי כי את בקשר איתה.
    ככה אני ראיתי אותה כשהייתי איתה בקשר.
    והגנתי עליה בלי סוף.
    עד ששברה הכל והמח שלי בעזרת אנשים טובים שהתייעצתי איתם התחיל או חזר לפעול.
    בעיקר ורוב הקשר אני תמכתי.
    בתחילת הקשר היה לי נורות אדומות שהיא לא רואה אותי
    אלה רק את עצמה שאני צריכה להקשיב לה שעות גם כשזה על חשבוני רגשית וטכני
    שרק איתי היא מדברת ולעולם שותקת בטלפון,
    שלא אגלה לאף אחד רק אני רק לי…
    כן שרי גם עליך אמרה שאת צועקת עליה הרבה
    דיברה איתי כמה זה עושה לה רע רק רע ומסעיר אותה ובכל זאת היא לא יודעת למה היא ממשיכה להיות איתך בקשר. נבהלתי אז ואמרתי לה שזה בטח לא עושה לה טוב התחננתי שתפסיקי את הקשר איתך…
    היום מבינהה שהיא צריכה צעקות (אם את בכלל צועקת עליה) כדי שיפתחו לה את העיניים טיפה על עצמה.
    אני אומרת את זה מכאב, אולי זה טעות ולא נכון לכתוב לך את זה, ואולי על הדרך להציף בנות, אבל לא יכולה לסבול שאת מסונוורת ממנה. לך אומרת משהו אחד ועליך עם אחר משהו אחר לגמרי!!!
    לא סובלת את זה!! מתחלחלת מהמחשבה שאולי עשתה את אותו דבר עלי. פתאום ממה שאת אומרת בטוחה שכן.
    מי אמר מבטיחה שהיא תפתח עלי פה גורה אמרה לך שקרים עלי לאורך כל הדרך? כמו שפתחה אצלי על אחרות על אנשים טובים שרק עזרו לה.
    ועוד נורות אדומות שכיביתי לאורך כל הקשר עכשיו צפים לי אחד אחרי השני המון סתירות בדברים שאמרה
    והסתוורתי הגנתי עליה. גם אחרי שהודתה באשמה פה בפורום המשכתי להאמין להעד עכשיו לא יודעת, אבל כבר ברור לי דברים אחרים מניפולציות ושקרים.
    שיחקה ברגשות ונטעה בי רגשות בדיוק כמו שרצתה שארגיש. כשהצבתי לה גבול של לקיחת מרחק לכמה ימים כל הגורה יצא החוצה הראה את הפרצוף האמיתי
    בצורה חותכת שכבר אין איפה להתבלבלאם לא הייתי מתייעצת הייתי יכולה להמשיך להישבות בקסם.
    כשרצתה הרגשתי נתמכת אבל רוב הקשר הייתי תומכת מקשיבה שעות זמינה לאורך כל שעות היום עכשיו כשאני חושבת על זה זה נהיה יותר הזוי מרגע לרגע.
    הרבה פעמים הרגשתי שהיא בכלל לא מקשיבה לי.
    רק רוצה שישמעו אותה.
    מה, לא הרגשת את זה בקשר איתה?
    אמרת שיש לך איתה קשר חברי.
    קשר חברי זה לא תמיכה כל הזמן זה גם לקבל במידה שווה לבוא דווקא באותה צורה שאת נותנת בקשר יש הרבה סוגים של נתינה את יכולה להבין ולהקשיב והיא לא, אז כשתהי בבאסה לדוגמא תבא אליך ותגיד לך, יאללה די עם המיטה בואי נצא לקניות.. לבלות.. זה נתינה לא כמו הקשבה אבל זה הדדיות.
    אמר שאת תומכת ושזה חברות, זה היה במידה שווה?
    קיבלת ממנה פחות או יותר כמו שנתת לה?
    אמרת תמיכה תמיכה שרובה חד צדדית חוזרת ונשנת, זה היררכיה, לא חברות.
    לא יודעת בת כמה את ואם הגילאים חופפים, אבל בחברות נכונה אין היררכיה. יש היררכיה בקשר עם מורה, מטפלת וכו’

    לא עם חברה!!!
    בהצלחה אבל גם לא מבינה למה את לא גומרת להגן עליה.
    את רואה מה כותבים כאן אבל לא גומרת להגן.
    כואב לי מסיבה אחת. הייתי בדיוק ככה במקום של להגן עליה.
    בדיוק כמוך אם לא הרבה יותר בטוח בהרבה יותר האמנתי בכל הלב לעוול שלא נעשה לה.
    עוול שעשו לה הצוות הבנות ובעצם מי לא..
    וכאב לי החוסר צדק שלא נעשה לה בעצם מעולם.
    צר לי.
    אבל זאת האמת בחירה שלך אם להאמין לי ולחשוב על מה שאני כותבת. או כמו ל1234 שלא קנית מילה ממה שאמרה
    כואב לי בשביל אותה 1234 היא קוראת ובטח שזה כואב.
    לא קרו לך דברים הזויים מעולם?
    פגיעות שעברתי זה הגיוני?
    אולי את לא עברת כמו שאמרת על 1234
    את רואה שזה לא נגמר?
    אונס הגיוני חוץ מבעולם של נפגעות שככ הצליחו לערבב אותם?
    פגיעה מ. של הורה שאמור להגן על הבת, את לא מאמינה?
    להמשיך? זה לא יגמר יש דברים הזויים בעולם.
    אבל שקורים זאמת זה למה ככ הרבה בנות נבונות כאן שעברו דברים הזויים האמינו למילים
    של חפציבה לצערי הרב לשחקנית.
    ותודה לאל שהרגשתי עד עכשיו שמאמינים לי.
    הכי קל לברוח למקום של לא להאמין לאף אחד ולא לעשות בדק בית עצמי
    איך אני לומד לפעם הבאה ומה בדיוק קרה כאן מה הפיל אותי ואיך.
    וכן להמשיך אחרי טיפול או ברור או התייעצות לצאת מהמקום הזה איך אמרת?
    “למה ליפול ככה בגלל סיפור אחד למה לעזוב את הפורום המדהים הזה”?
    גם אני שואלת את אותה שאלה אבל ממקום אחד.
    של ברור איך אני יכולה להמשיך בכל זאת לתת אמון ולהרגיש בו זמנית מוגנת, מוגנות שנפלה לי עכשיו ומרגישה פגיעה.
    מבררת את זה כשאגיע לתשובה בלי נדר כי לא יודעת כמה זמן זה יקח אכתוב פה את התשובה.
    יש באמת למשהי רעיון איך אפשר לצאת מהבלבול הזה?
    איך אפשר לבחון לקבל כוחות ולהמשיך?
    ממש רוצה לשמוע יש כאן בנות עם ניסיון חיים מטורף.
    אמינה בכן.

    #9115

    שרי

    אני מאמינה ולא מאמינה בו זמנית.
    (זה כמו שלמדתי פעם על פתרון חלומות/ניקוי חויות ילדות לפי שיטה מסוימת, וכולנו שאלנו את המורה, ואם אנחנו לא זוכרות את החלום/חויה לאמיתו, אלא ממציאות, אז היא אמרה שיש סיבה למה בתודעה נצרב לנו החלום/חויה כפי שהוא נצרב ולא כפי שהוא היה ועם זה אנחנו מתמודדים. האמת לא משנה כלל. מה שמשנה זה האמת שלנו כרגע)
    ברור שיתכן שכל אחת מכן עברה מה שהיא עברה, אבל יתכן גם שלא.
    וכשאני גולשת פה עם המודעות הזו, אז אני לא אפגע יום אחד.
    האמנתי ל1234, אבל גם אם היא תבוא ותגיד לי, זה לא באמת היה ככה מה שסיפרתי, אני אקבל ואמשיך להיות איתה בקשר. חיי ימשכו כרגיל.

    ואני צועקת? משהו כנראה לא הבנת או שזה שגיאות של קונוטציה. אני לא צועקת על חברות שה’ ישמור.
    כנראה היא התכוונה שאני מנערת אותה, ואכן אני מנסה לנער אותה הרבה פעמים.
    האם הקשר היה יותר חברי או יותר תמיכה? שאלה טובה. קשה להגדיר.
    נראה לי יותר תמיכה, שלי בה, אבל לרגע לרגע לא נתתי דקה מעבר למה שאני יכולה.
    הגבולות שלי נשמרו לגמרי. אז אני לא מרגישה מנוצלת. לא טלפונית ולא פיזית ולא רגשית.
    יש עדין אדם שקוראים לו שחקנית מעבר לכל המסכות, ויש לו רגשות וחויות, גם אם הוא חולה. ואליו אני מנסה להתחבר.

    כואב לקרוא מה שאת כותבת, זה מדהים לקרוא את שנינו כותבות על אותה אחת. כל אחד ממקום אחר בחיים.
    אני מקוה שהצוות נותן לך תמיכה או איפה שאת נמצאת יש לך את המקום לקבל את זה.
    מקבלת את זה שיתכן שעוד יתבררו לי דברים ויום אחד אכתוב אחרת, אבל יתכן גם שאתן תגלו דברים ותכתבו יום אחד אחרת. לא?

    #9116

    חזקה ונלחמת

    בטח ממקום אחר בחיים.
    עכשיו את קצט יותר מקבלת ככה נשמע ממך כי אני נותנת לך עובדות ובגלל שאת רציונלית את מסתמכת על עובדות שאת יודעת.
    אז גברת נכבדה אני הבנאדם שהכי מסתמך על הוכחות.
    על דברים שראיתי בעיניים שלי.
    לשחקנית את כן מאמינה שלא לא ממציאה אלה אומרת לך את האמת?
    נשמע ממך שאת כן ולגמרי.
    גם אמרת שבדקתי על המשפחה שלה ושאת יודעת שדברים נכונים.
    וזה בדיוק העניין שיש דברים נכונים אבל יש גם שלא. יש המצאות והרבה שקרים
    יודעת מה ההבדל נראה שהמחשב מחודשת את כן חושבת שהיה פה יותר תמיכה וחברות.
    ואני באתי ממקום של חברות אמיתית. חשבתי שזה החברות הכי בריאה שהייתה לי בחיים.
    את שומעת? אני אחזור חשבתי שזה החברות הכי טובה שהייתה לי בחיים. עד שפתיו לי את העיניים וההוכחות שכיביתי יצאו לאור ונזכרתי בככ הרבה סתירות וכו’..
    עוד הבדל ציינת שאת נשואה. אז לא יודעת מה הגיל שלך אבל סביר להניח שיש הפרש משמעותי בסטטוס של נשואה או נשואה עם ילדים לרווקה שזקוקה לעזרה.
    אני בסטטוס רווקה. את בנית לך משפחה כפי שאת אומרת על בעלך נשמע שתומכת שיש הגיון של בעל שמחזיק ומראה כיוון שונה וחשיבה שונה ותומך כשצריך.
    לי אין. אני בת אין לי סיוע כלשהו מגבר חס וחלילה וחס ושלום.
    מצב שונה לגמרי.
    גם דיברת רק על שיחות טלפוניות וזה שונה ממפגשים חוזרים ונשנים פנים מול פנים.
    מבינה?

    #9117

    חזקה ונלחמת

    מצב שונה לחלוטין ראיה שונה לחלוטין.
    קבלה של הדברים בצורה שונה ואשרייך שאת יכולה להציב גבולות במיוחד לאחת כזאת לנער לחתוך.
    וכאן השלב של החיים משחק.
    אבל זה לא תרוץ לחתימת גבולות. לחוסר קבלה של גבולות.
    גם ילד קטן אסור לנצל לשבור את הגבולות שלו.
    אני לא ילד קטן. אבל אם החיים הפכו אותי ליותר רגישה
    ואולי גם קושי נוסף בעמידה מול לחץ ריגשית כבד כמו שהפעילה עלי, זה לא סיבה ללחוץ ככה. לפרוץ גבולות בצורה כזאת.
    אם היית במצב שלי מי אמר לך שהיית מגיבה אחרת??
    ניחוש שלי היית מגיבה אותו דבר.

    #9118

    מירי

    צודקת, חזקה ונלחמת.

    את מתארת מעשים איומים, נלוזים ומכוערים ששחקנית סחטה בהם.

    קל להיות נצלן.
    פשוט להרוס.

    הרבה יותר קשה ועמוק ומדוייק וחכם – לבנות ולייצר.

    #9119

    ציפור דרור

    שרי,
    יש הבדל בין משהיא שמחפשת רחמים וקצת מגזימה או ממציאה… לבין משהיא שמנצלת וסוחטת רגשות…ומפעילה מניפולציות ריגשיות על מנת לשלוט באדם השיני.
    יכול להיות שאצלך סוג הקשר ניתפס כקשר שמחפש רחמים ויחס…
    ואצל חזקה ונלחמת הוא נתפס כפי שהוא היה אצלה-התעללות ריגשית.
    אולי זה מקומם לאמר את המילים האלה בשבילך, כי לא חווית את ההתעללות הזו…
    אך בשביל חזקה ונלחמת, שחוותה התעללות נוראית מאדם “קרוב”, מקומם ומרתיח ההתעלמות , ההקטנה של מה שקרה, הביקורת על החוויה האישית (והמוצדקת) שלה להתעללות.
    וכל זה בתוך פורום שאמור להוות מקום מוגן תומך מכיל ומבין שנותן מקום ולגיטמציה לשורדת ומגנה את התעללות התוקף/פת…
    מנסיון אישי, בתור אחת שחוותה התעללות ריגשית ומניפולציות הזויות…אני מבינה את חזקה ונלחמת על המקום הכואב שלה…
    ולוקח המון כח נפשי לראות את האמת הכואבת, לחוות את חוסר האמון, הבגידה, הניצול, חוסר הוודאות והמוגנות…
    ומה שעוד יותר קשה בהתעללות ריגשית, זה הרגשות שעדיין נחרטו בנפש ממשחק הרגשות של המתעלל…
    האשמה שהפוגע/ת נטעה בלב, האמון והנאמנות שמוכרחים לספק לפוגע/ת, רחמים על הפוגע/ת…ואי הביטחון ברגשות האישיים ובלגיטימציה לגבולות, רגשות, צרכים אישיים…
    עם כל ההתמודדות הזו, לי אישית היה מאוד קשה להגיע לפורום שאמור להיות מבין ומגן, לשתף בכאב המטרלל הזה, ולקבל בעיטה-כי הרגשות שחוויתי לא מספיק חשובים כדי להגן עליהים, כי שוב מעוררים את הרגשות של הרחמים על הפוגע/ת ומבלבלים את הזכויות הבסיסיות שלי שוב… (כתבתי בגוף ראשון על מנת שיהיה לי קל לבטא…)
    חושבת שכרגע, אנחנו פה כדי לתת תמיכה לכל אחת שנפגעה מהסיפור הזה… (ואי אפשר להקטין אותו.. כי כולן פה ניפגעו.. מי פחות ומי יותר…)
    אני לא חושבת שחזקה ונלחמת צריכה לספק הוכחות להתעללות על מנת שנאמין לה וניתן לה את המקום השכמי שלנו.
    אם היא רוצה, היא מוזמנת לשתף, אבל זה לא התנאי כדי שנשפוט (!?)את כאבה או את ההתעללות שהיא חוותה… אנחנו פה כדי להכיל ולקבל. ולאמר לא! חד משמעי וברור לכל מי שמנסה לערער את הביטחון והמוגנות הנפשית/פיזית/ריגשית/מ.. ! לזה אנחנו לא נותנים יד!!

    #9120

    מירי

    כתבת דברים כל כך חכמים, ציפור דרור!
    צוות, נעמי, מה אתן אומרות על הכל?

    #9121

    צוות
    מנהל פורום ראשי

    נעמי – מזמינה גם אותך להגיב.
    אוסיף נקודת מבט:
    בנושא השונות בין תגובת הבנות בפורום, נראה לי שכולן מדברות את אותו דבר: “מוגנות”.
    אלא שלשאלה “מהי מוגנות”, יש לה כמה תשובות. ההבדל בין התשובות נעוץ בהבדל בין אנשים.
    לאחת תחושת המוגנות מושגת כאשר היא מציבה סימן שאלה כלשהו על כל מידע שהיא מקבלת. אחרת, מרגישה מוגנות כאשר היא משתפת ומשתתפת בקשר רגשי קרוב.
    אם ננסה לתת כותרת לשיטות להשגת מוגנות, נדבר על “מנגנוני הגנה”. כל מוח מכיר את בעליו ומנפיק מנגנון הגנה שמקנה מוגנות ומאפשר הישרדות.
    נושא חשוב נוסף שעלה, זה האם נכון לעורר בתוכנו רחמים על הפוגע כדי למזער את מעשיו?
    התשובה היא לא! אם הרחמים נועדו “למזער” את הכעס על הפוגע זה לא הגנה על עצמנו אלא הגנה עליו. והפוגע לא צריך את ההגנה שלנו, הוא משתמש בהרבה מנגנוני הגנה חולניים כדי לשרוד.
    אבל אם הרחמים יוצרים בתוכנו אבחנה מבדלת, הוא/היא לא נורמלי ולכן מתנהג כך, ואני ב”ה נורמלית ולעולם לא אעשה זאת, והמחשבה מעוררת כח והעצמה עצמית – אז היא משמשת כמנגנון הגנה אפקטיבי והיא ראויה.
    שוב נפגוש את השונות בין בנ”א.
    מטרת העל שלנו זה להגן על עצמנו “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” אמרו לנו את זה ברור: לשמור על הנפש שלנו. מה שמשאיר לנו כח חיובי ותקומה – ראוי. ורק זה.
    אלו ימי בירור לא פשוטים, אבל כולנו לומדות מהם לזהות מהם הכלים והמחשבות שיש לנו כדי לקבל כח ולשרוד. בהם נשתמש.

    #9122

    חזקה ונלחמת

    תודה צוות. סידר לי חלק מהבלעגן בראש.
    שרי תודות לצוות אני יכולה להבין אותך עכשיו.
    מפחית את החרדה שקיבלתי עד עכשיו מסגנון התגובה.
    לא אישי בכלל. והכל בסדר. קיבלתי את אותה תשובה בדיוק מחברה טובה. מבינה עכשיו את שתכן ואותי. איזה נס.
    כנל לגבי הרחמים, שגם הגביר את החרדה. הרגשה אין תיקוף.
    לא מבינים אותי. מגביר את כל הרגשות שהפוגע נטע בתוכי
    כמו שציפור דרור כתבה.

    #9123

    חזקה ונלחמת

    מבינה עכשיו שרי שרק באת באמת לעזור לי מהמקום שלך.
    איזה מותק שאת. תודה. תודה. תודה.

מוצגות 15 תגובות – 31 עד 45 (מתוך 61 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.