דף בית פורומים שורדות נשים עצות לזמן הזה

הדיון הזה מכיל 4 תגובות, ויש לו 3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  2727 לפני 1 שבוע, 3 ימים.

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #13550

    2727
    משתתף

    בס”ד

    התרגשתי מהמייל של שכ”ם, זה כזה נכון!!
    יש לנו מלא ניסיון. ואני באמת רואה בסביבה שלי איך אני מגיבה הכי ברוגע שיש, לעומת האחרות.
    פועלת בקור רוח, קניות שצריך, סדר יום לילדים, לו”ז מתוקתק, מערכי לימוד לפסח, הכנות לניקיונות….
    וסביבי אנשים בפאניקה… מטפסים על הקירות עם הילדים.

    אז באמת עצה שחשבתי עליה שכל החיים עוזרת לי לשמור על שפיות, זה לתכנן. לו”ז מדויק.
    יש תמיד חריגות, אבל כשיש שלד, עמוד שידרה של לו”ז, נעבור בקלות שינויים.
    אז עכשיו השגרה השתנתה? יש בונה שיגרה בתוך האין שיגרה. שיגרה למצב הקיים.

    האמונה בה’ שמסובב הכל רק רק לטובתי גם כשאני לא יודעת למה.
    ות’כלס, היה לי יותר כואב ופוגע וקשה מה שהיה, מאשר ההתמודדות עכשיו.
    הכל מקבל פרופורציות. אנחנו חזקות!! צלחנו יותר מזה!!

    נותנת זמן כל יום, אפילו כמה דקות באמצע הלילה, אבל זמן שלי.
    נותנת לעצמי לכתוב/לדבר עם ה’/לצייר, להביע רגש, לתת מקום לכאב, או לכל מה שעולה.
    כי עוברים דברים, על כל אחד, בטח עלינו. וחשוב לתת ללב מקום.
    לתחום בזמן מיוחד כל יום, ואז כל היום הלב משתף איתי פעולה ולא מתמרד עם הילדים וכו…

    חשבתי גם, שאחרי מה שקרה לי, הכל בעולם היה אצלי בחזקת טמא,
    חוץ ממה ששלי. (בגדול.. כי גם אצלי היו דברים, אבל לדוג’)
    הכל הגעיל אותי, הכל מלוכלך וכד’.
    בגדים שהיו מחוץ לבית ישר לכביסה, לא יושבים איתם בחדר.. לרחוץ ידיים מלא, לא לגעת במלא דברים ברחוב ועוד ועוד…
    מרחק במגע כמובן.

    ובעלי שמודע לעבר, אבל כבר מכיר אותי במצב אחר,
    צחק עלי באהבה שאני מקדימה את הלכות קדושה וטומאה של בית המקדש ומיישמת כבר עכשיו..
    זה עשה לי טוב שהוא אמר את זה. קיבל אותי באהבה.

    ועכשיו- פתאום כל העולם מתנהל ככה :-) :-) :-)
    העתיקו ממני… :-)
    אז חשבתי שאולי זה הכנה לבית המקדש… להלכות האלו באמת.. הלוואי!! שהכל יתהפך מחושך לאור ומגלות לגאולה שלמה!!

    מקווה שהעצות יעזרו למישהו… באהבה ובתפילה לגאולה שלמה במהרה בימינו אכי”ר
    באהבה

    #13551

    mali
    משתתף

    כ”כ חיזקת אותי. תודה לך.
    פתאום הבנתי שיש לי כלים לזמן הזה. שאני יכולה להשתמש במה שעוזר לי להתמודד עם הטראומה גם במצב הנוכחי.
    העובדה שפרטת את הדברים נתן לי להרגיש גם משמעות. אני יכולה לשמש דוגמא לסביבה שלי. לתת להם טיפים.
    תודה שלקחת את הזמן לכתוב, לוקחת לעצמי את העצה של הלו”ז ושל המחשבות על ההכנה לביהמ”ק.
    מקווה שיעלו לכאן עוד עצות.

    #13552

    sheli
    משתתף

    מעבירה חומר ששלחה לי נערה בשם מילכה.
    אין לה גישה לאתר, אבל כן מקבלת את הניוזליטר:

    תמיד כשהגעתי לצמתים של אין עוד ואפילו…מלבדו
    בימים החשוכים שעדיין פוקדים אותי ואני מרגישה שזהו סוף העולם,
    ואין עוד כוח לקום יותר.
    ככה זה בשנים האחרונות,
    היאבקות יום יומית בשרידה של הבלתי נודע איך אני עוברת את היום הזה
    בלי להתמוטט,
    ובלי לאבד שפיות.
    כן זה קשה,
    בודד מאוד,
    חשוך מאוד עד שאי אפשר לראות כלום…
    רגעים מייסרים
    שמשאירים אותנו פצועות.
    אבל בואו ונסתכל אחורה
    למציאות הזאת
    של הסוף הזה,
    של זהו,
    של קריסה,
    זה קרה אולי לפני יומיים וגם לפני שבוע וגם לפני שבועיים וגם לפני חודש ושנה והרבה יותר מזה…
    זה קרה גם בבוקר גם בצוהריים וגם בערב ובלילה…
    כשמספיק חשוך בחוץ,
    ובפנים…
    ואז הכל יותר קשה,
    והכל לא יציב
    ואת לא יודעת עד כמה תוכלי עוד להחזיק מעמד…
    מול הסוף הזה
    שמשתולל תוכך,
    אם נסתכל נראה שאחרי זמנים כאלה
    אחרי טלטלה
    ובדידות
    וכאב
    והישרדות
    הגיע הבוקר
    ואנחנו עדיין בחיים
    אנחנו מצליחות להרים ראש ולהסתכל לשמש שבחוץ
    אנחנו אפילו נעמדות על הרגלים
    מה שלפני לא פחות מ 48 שעות חשבנו שלא יקרה עוד
    אנחנו עומדות
    מסוגלות להסתכל במראה
    ולראות עיניים כאובות
    פנים מיוסרות
    ועתיד מכוסה בערפל של התמודדות
    ובכל אופן אנחנו בוחרות להמשיך
    לקום
    להילחם
    לטפל
    להחלים ולנצח
    את העולם והחוסר וודאות שלו
    מקווה שעזרתי
    מ.ע

    #13553

    2727
    משתתף

    השיר מהמם!!
    ושמחה ממש שחיזקו אותך הדברים!!
    אנחנו באמת למדנו המון כי “היינו חייבות”.. כי בחרנו לקום ולחיות!!
    וזה נותן מלא כוח. אפילו שרגע אחכ מרגישה ריקה וחלשה, אבל מנסה לזכור שגם אחרי שיש רגעים ארוכים כאלה,
    באים אח”כ רגעים של כוח, של אמונה, של קרבת ה’ בחסד, ועוזר לי גם בהסתר ובחושך..
    לא תמיד יש לי מילים..
    אשמח ממש שתכתבו עוד, מחזק אותי מאוד

    #13554

    2727
    משתתף

    בס”ד

    לא רוצה להיכנס פנימה
    לא רוצה לזכור מה היה
    לחוות שוב הכל מהתחלה
    לא רוצה לרעוד מפחד
    לא רוצה שיהיה לי כ”כ קר
    לא רוצה שהלב ידפוק בקול
    וארגיש את האימה שוב
    לא רוצה לראות את פניו על ידיו
    בכלל
    לא רוצה להרגיש
    לא רוצה להרגיש לא רוצה להרגיש
    לא רוצה להרגיש מה היה
    לא רוצה להרגיש את הגוף שחווה
    לא רוצה להרגיש את הכאב האינסופי
    שאין אין אין לו מנחם
    לא רוצה
    לא רוצה להרגיש את הבלבול
    את החוסר אונים והחוסר שקט
    לא רוצה להרגיש ולא להיות חלשה חשופה
    לא רוצה
    אני רוצה להיות סתם אחת
    רגילה
    שקטה ורגועה
    שאפחד לא מכיר
    ולא ראתה כלום בחיים
    ולא עברה כלום
    והיא תמימה
    שיה קטנה
    אני רוצה להיות פשוטה
    רגילה
    אני רוצה להיות צדיקה
    נקייה
    אני רוצה להיות ילדה טובה
    שלא עברה
    שלא פגעה
    שלא מזיקה
    אני רוצה למחוק אותי ולהיות משהו אחר
    אני רוצה למצוא בי משהו אחר
    אני רוצה להיות במקום אחר
    לא אכפת לי איך ומה
    העיקר אני רוצה למחוק את מה שהיה
    אני רוצה למחוק את מה שהיה
    אני רוצה לשכוח
    אני רוצה לשכוח
    אני רוצה לשכוח!
    אני רוצה חיים בטוחים
    אני רוצה ביטחון שלווה
    אמונה שמחה
    רוגע אהבה
    אסור?
    לי אסור?

    למה אני מסומנת באות קין
    למה לנצח אני אלבש מסכות
    כדי שלאחרים לא יכאב
    למה אסור לי להיות
    לחיות

    רדופה ואשמה
    מושפלת ואשמה
    כואבת ואשמה
    כועסת ואשמה
    שונאת ואשמה
    אוהבת ואשמה
    נותנת ואשמה
    מתמסרת ואשמה
    מה שלא אעשה
    תמיד תמיד אשמה

    בכל מצב אצא דפוקה
    ולתת אמון זה הכי נורא
    זה הכי כואב
    זה לוקח את הבחירה

    אז למה נכנסתי לזה שוב
    למה נתתי את הלב
    למה ניסיתי בפעם המיליון
    כשידעתי שזה יכאב פי טריליון

    למה חשבתי שאם אפתח
    הלב שלי יכאב פחות
    איך אני ממשיכה להאמין בשטות הזאת
    זה כואב יותר
    זה שובר יותר
    זה קורע את הלב
    ומציף את הכלים
    והמסכות לא עוזרות
    כי בפנים צועקים שוברים ת’כלים
    ועדין אף פעם לא מאמינים
    חושבים שאני טובה

    אני לא מאמינה שאפחד יבין
    אני מאמינה שאפחד לא יבין מה היה
    מה עברתי
    אני יודעת שזה לא יקרה.
    אז למה להכאיב לעצמי
    למה לתת אמון כדי להיפגע שוב!!!
    מה לא קלטתי בפעם שעברה
    למה אני ממשיכה לנסות
    זה לא יגמר זה רק מתחיל שוב
    ת-ב-ר-ח-י

    אוף ה למה
    למה זה קרה
    ולמה אני
    למה אני תקועה עם עצמי
    שנים שנים של מסכות והצגות
    שנים שאני עושה הכל שלא יבינו מה קורה
    שלא ישימו לב
    לסחרחורות
    לניתוקים
    לפחדים ולבהלות
    לחולשות ולחסרונות
    לשריטות ההזויות
    ……………..
    והצלחתי ככ יפה! כיביתי את עצמי בשקט.
    ואתה מפוצץ לי הכל בפנים
    בפנים ובפנים
    ואני רוצה להאמין שאתה טוב
    רוצה בטובתי ומסובב הכל בשבילי
    לא נגדי
    אבל אני לא שם אבא
    אני לא שם בכלל
    אני מפחדת ממך
    אני זוכרת מה קרה
    איך הפקרת אותי
    לא שמרת עלי
    אז איך אני אסמוך עליך??
    איך ארגע
    מה ייתן לי לחזור לחיות
    כולי אימה לחוצה
    מה אתה מסדר לי עכשיו
    מהיכן תפתח הרעה
    אז איך אתן אמון בך
    איך אתן אמון באנשים
    מה שהכי מסכן את החיים.
    נמאס לי להיפגע
    ומה אכפת לי שצריך
    אז למות כי צריך
    אני מתנגדת לצריך
    נמאס לי לא רוצה
    אה חשוב לשחרר?
    אבל זה לא עוזר
    הכל חוזר
    ואת תישארי שם שוב לבד לבד לבד
    כי אפחד לא יכול להיות אתך במה שכבר היה
    חוויה שצרובה בלב בגוף בנשמה
    אפחד לא יכול לבוא אתך
    אפחד לא ירגיש אתך מה שעובר
    זה רק את ואת
    אפחד לא ישמור עליך
    לאפחד לא אכפת
    אז למה לתת אמון במה שלא קיים
    למה לצפות אם כולם בסוף מאכזבים
    אל תפתחי אל תתני אמון אל תסמכי על אפחד
    בטוח עובדים עליך  תברחי!!

    הכי מבאס לגלות שבפנים אני עדין ברמת מינוס
    אפס אמון בעולם ובאנשים…
    רוצה להאמין שזה ‘נכתב כדי לצאת ממני’
    בלי לפלסף, אני תקועה פה בדיוק..
    אבל יש עוד רבדים!
    עובדה שאני כן נכנסת באומץ וכותבת יותר וכו’
    איך אדע למה להאמין. 
    למה תמיד הכל מתוסבך אצלי ככ…

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.