שורדות כותבות מנסיונן

חנוכה , תשפ”א

כמה פעמים שאלת או נשאלת “תגידי, מה יותר  יפה?”
זה מתחיל בשאלה תמימה ומתפתח לשיח והחלפת דעות. זו עונה כך, נוספת חושבת אחרת והיופי – נראה שונה בעיני המתבוננות.

אז מה נחשב ליפה והאם מתאים להתעסק בו???
אם בעבר חשבנו שיש לנו מושגים ביופי, באים התיירים מ’איחוד האמירויות’ וטוענים  ליופי והדר שלא ראינו כמותו. אך מנגד “עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד לעולם כולו” (קידושין מ”ט ע”ב). אם כך, איפה היופי נמצא, בירושלים או בתרבות יון?  שם או פה? האמת שהיופי בשתיהם. כאן ושם. אצלינו ואצלם וזה גם עיקר המאבק.

שמו של אבי יון הוא יפת. נח אבי יפת ברכו “יפת אלוקים ליפת” (בראשית ט,כז) ובגמרא מגילה מובא: “יפיותו של יפת – הוא לשון יון לשונו יפה..” בשל היופי בו נתברכו, קיוו היונים שהיופי הבלעדי נמצא ברשותם, אך כשראו את יופי בית המקדש ואת מראה ההוד של הכהן הגדול שהיה מקושט ככלה (מ”ר יח,ד), התפתחה איבה ביניהם לבין ישראל.

הרב פינקוס זצ”ל מביא בספרו על חנוכה עמוד קל”א: “חשוב לדעת שיון הינה האויב הגדול של עמ”י עד עצם היום הזה… אויבים אמיתים וגמורים זה לזה נעשים רק בשעה ששני הצדדים שואפים להשיג את אותה מטרה… דוקא החלקים ה”דומים” כביכול בין יון לעמ”י הם הגורמים לאויבות הגדולה של כלל ישראל והיוונים”. עכ”ל.

זה היה אתגר גדול מצד היונים להעיז ולהכריז בעלות על היופי, כי היופי היה תמיד בבסיס בריאת העולם. בקהלת רבה פרשה ז: “בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים”. יפי הבריאה הוא מושג שקדם ליון ותרבותה. היונים לא יכלו “לנכס” לעצמם את היופי וניסו לשלוט ב”הוד”.

רגע לפני שנבין איך היונים “מטים” את ההוד לטובתם. צריך להבין מה אכפת לנו ממלחמה על היופי. למה כתוב שיון פגמו במידת ה”הוד” שהיא אחת ממידותיו של הקב”ה ובא מתתיהו ותיקן זאת?

הרב פינקוס זצ”ל ממשיך בדבריו הנפלאים: ההוד מבטא פנימיות שניכרת ביופי החיצוני. כלומר, לכל יופי חיצוני יש גם חלק פנימי שהוא מקור ליופי ומתעורר כאשר רואים יופי. היונים נלחמו עם הוד שיקרי. הם טענו שהפנימיות של היופי נובעת מכוחי ועוצם ידי. מקור היופי כביכול תלוי בעצמם וביכולתם. כשרואים יופי מתרבות יון, מתעוררת הערצה לבנ”א והערצה זו פסולה היא. הרב פינקוס זצ”ל: “היווני בא להראות את שריריו אשר לאמיתו של דבר הוא לא בנה אותם בעצמו רק נולד כך”. לעומת זאת במלחמת היהודי מתגלה ההוד האמיתי, הפנימיות של היופי שמעוררת חיבור להקב”ה. החשמונאים תיקנו את ה”הוד” על ידי שהם יצאו למלחמה להראות מה ה”הוד” האמיתי. כוחות ונשק – אלו הכלים בארסנל של היוונים. ההוד שלנו הוא חיבור להקב”ה “חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו”. זה מקור היופי וההצלחה.

מתתיהו ניצח ותיקן את ההוד, כי במלחמתו כולם הבינו שיופי וחכמה הם לא כלים מספקים. עובדה שקומץ יהודים ניצח רבים וחלשים נצחו חזקים. יופי לבד לא מספיק כדי לעורר את האדם, החויה הפנימית היא זו שמחזקת את החיבור למקור היופי ועד היום ניתש הויכוח על היופי. מה החלק של תרבות יון ומה החלק היהודי. כל דבר יפה הוא מותר ורצוי אם בבסיס שלו עומד הוד המחבר להקב”ה. אם כשרואים את היופי מתעוררת החשיבה “מי ברא אלה”, היופי רצוי. אם כשחווים את היופי מתמלאים ברגש של ענוה – זה יופי “משלנו”. רבן יוחנן היה נאה באופן נדיר, הגמרא מתעסקת רבות ביופי שלו כי היופי הזה הביא להתעוררות רגשית המכוונת לחיבור להקב”ה.

ואם נחשוב שאולי עדיף לותר על היופי מלהלחם בהוד. מגיע הרמבם ומגדיר את תפקידו של היופי בעולם: “וכן אם התעוררה עליו מרה שחורה, יסירה בשמיעת שירים ומיני נגינות, ובטיול בגנות ובבניינים נאים, ובישיבה עם צורות נאות, וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש, ויסיר דאגת המרה השחורה ממנה. ותהיה הכוונה בכל זה – שיבריא גופו”. (הקדמה למשנה הרמב”ם)
הרמב”ם סובר כי היופי משפיע על הנפש ומרחיב אותה. מהיותו כזה, יש חשיבות רבה להיותו צמוד לדברי קדושה. הרמב”ם בקטע זה מסביר את חשיבות היות המקדש, כליו וכהניו יפים ואסתטיים – מטרתם ליצור אצל האדם יראה והתפעלות כלפי הקדוש והנשגב. וכך כותב גם הרש”ר הירש:  “מסייע הרגש האסתטי לרגש שיתחמם ויתלהב, הצורה האסתטית במנהגי בית הכנסת והקישוט וההידור בתשמישי קדושה עשויים למשוך את הלב ולחבב עליו את הדת… שיר יפה ומנגינה נאה עלולים להלהיב את הנפש וכוחם יפה להתלהבות רוחנית..”
היופי הוא כלי לחבר אותנו לחויה פנימית, לחלק ה”רוחני” באדם שהוא ה”הוד” והמאבק הוא לאיזה הוד מתחברים. בחנוכה יש כח לנצח במאבק, להטות את ההוד ל”הוד והדר לפניו” ואז נזכה גם להדר – כינוי לבית המקדש ורמז לגאולה.
ולא רחוק היום שנזכה.

משכמה ומעלה – מושגים מעולמה של שורדת

יופי
מאז ומעולם ניסו הפילוסופים לנסח חוקים ליופי ולהכניס את המושג החמקמק הזה אל תוך נוסחה מוגדרת. המשימה טרם צלחה, כיון שיופי הוא חויה שנתפסה בחושים והחויה מטבעה שונה מאדם לאדם. ניתן לומר שאוביקט לו אוסף תכונות המעבירות חויה נעימה ומושכת, יכונה בפי העם: “דבר יפה”.
הוד 
ההוד זו החויה הפנימית שהתעוררה באדם כאשר נתפס בחושיו מראה המוגדר אצלו כ”יפה”.
אותה חויה פנימית נקראת “הוד” ואם היא ראויה, היא מחברת אותנו למקור היופי: “ההוד וההדר לחי העולמים“.

שכמיה – דיאלוג מטופלת מטפלת

שאלה: יופי וטיפוח הגוף הוא אחת המשימות הקשות לנפגעות. לפעמים נוטים לטיפוח יתר ולעיתים להזנחה. איך עושים את זה נכון?

תשובה:
קוראות יקרות  חנוכה שמח.
נושא היופי כ”כ עדין שכולי תפילה שרק טוב יצא מדבריי.
אסתטיקה, עצוב יפה, אדריכלות, אופנה…כולם מילים הקושרות אותנו לאותו יופי חיצוני שיון העריץ והפיץ בעולם הקדמון. נראה לי שבנינו נוכל להסכים שכולנו יכולות לעמוד מול מבנה הבנוי בסימטריה מדויקת עם חומרי בנייה מעניינים ונתפעל מהיופי ללא שום חשש. על השמלה החדשה של החברה נשמח לפרגן ולומר מילים טובות. אבל אם יחמיאו על יופי אישי של נפגעת, מן הסתם תרגיש אי נעימות ואפילו התנגדות.  אצל נשים שנאבקות עם זיכרונות טראומתיים, כל טיפוח של הגוף נדחה.
עם הזמן חלק מהזיכרונות דוהים. טפול טוב עוזר להחזיר את התפקוד. לומדים לתת שוב אימון באנשים ולחפש משמעות חדשה בחיים. מפתחים סוג של חמלה עצמית לרגשות ולפעמים אפילו מתנהלים יותר ברכות כלפי עצמינו. אבל לא לגוף. המתח ממשיך להיות עצור. “רק לגוף לא נשאר” לא נמחל ולא נסלח.
מישהו השתמש בגוף לא לפי הוראות ההפעלה. קלקל. למרות שאנחנו בעלי השליטה על הגוף, משהו אחר השתלט עליו והפעיל אותו באופן המנוגד לחלוטין להוראות. כמו האקרים שמשתלטים על המחשב האישי ופותחים וסוגרים קבצים שונים. אבדן השליטה מפחיד מאוד ומתסכל ברמות בלתי נתפשות.
ולכן נדונו להתרחק מיופי, אסתטיקה, קניות של בגדים, להתפנק בסבונים או בשמים מריחים. כל אלה מזכירים את אבדן השליטה על הגוף.
אתן יודעות שהגוף שלכם מאוד סבל???מדמיינות לעצמכן כמה היה לו קשה שבלבלו אותו? חייבו אותו?
לכולנו פה מגיע לקבל את הגוף בחזרה. על ידי פעולות חיצוניות נוכל להחזיר את השליטה הפנימית על הגוף.
במחקרים הכי חדישים כותבים על הצורך לחבר מחדש את הגוף לרגשות. במילים אחרות, לאהוב את הגוף (ויודעת שלחלק מכן המילים האלה ממש טריגר)
כיצד ניתן להיפתח ולחשוף את העולם הפנימי של התחושות והרגשות (עפ”י ענת גור)?
קודם כל לשים לב ולתאר את התחושות בגוף – לא רגשות כמו כעס וחרדה אלא התחושות הפיזיות מתחת לרגשות: לחץ, חום, מתח בשרירים, רטט/עקצוץ, התמוטטות, להרגיש ריקה/חלולה וכדומה
זיהוי התחושות שקשורות ברוגע ובהנאה
מודעות לנשימות, לתנועות
לשים לב לשינויים קטנים בגוף כמו למשל מתי הוא מתהדק, בחזה, בבטן – כאשר מדברים על אירועים שלילייםואני רוצה להוסיף עוד כמה טיפים לשלוט בחזרה על הגוף. כל פעילות ספורטיבית דורשת שליטה על הגוף. לכנה לחוגי שחייה, מחול או אפילו הליכות. הירשמנה לחוגים של הגנה עצמית (“אל הלב” מפעילה חוגים לנשים דתיות וחרדיות) ללמוד להגן על הגוף מתקיפה. תפנקו אותו באופן שמתאים בדיוק לכם. מסג’ טוב משחרר לחצים וגם מחבר לגוף.
היונים קידשו את היופי של הגוף. אנחנו מקדשים רוחניות וקשר עם ה’. אנחנו לא מקדשים אופנה ועיצוב רק כדי להראות לאחרים את היכולת שלנו להשתמש נכון בגוף. אבל אנחנו מטפחות את הגוף כדי לדעת שאנחנו שולטות בגוף. לקחנו אותה בחזרה מהבריונים ומפלצות שהפרו בגסות את ההוראות. שימוש נכון בגוף מרגיע את הנפש שהשליטה חזרה. אפשר לנוח. לשקוט. להרפות.
מותר להתקרב אליו. מותר למחול לו. מותר לאהוב אותו ומותר להרגיש אותו.
ואולי זה לא רק הניצחון שלנו על אלה שמטמאים את הטהור, אלא ניצחון אישי של כל אחת על הרוע. אין ספק שזה יביא לנס חנוכה אישי לכל אחת.
חנוכה שמח!!
נעמי

“משכני אחריך”

עולם בשלל צבעים,
יופי שאין כדומתו,
ומעשה ידיו מספרים:
“הדר כבוד מלכותו”.

משכני אחריך ואדע
כי הכל מתת מידיך,
ההוד, היופי והמדע
נועדו לקרבני עדיך.

שלא אטעה בכוחי,
שלא אגע לשווא,
והיופי יעורר בתוכי,
געגוע אליך אב.