שורדות כותבות מנסיונן:

ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים”

השיר הכי נפוץ בחנוכה, מקבל משמעות אחרת כשמתחילים לחקור למה דווקא “מנותר קנקנים נעשה נס” הקב”ה הותיר פח קטן שלא נפגם בקדושתו ובאותה מידה יכל להמציא להם פח שמן מלא שיספיק לשמונה ימים. מה העניין דווקא במעט שמן שנותר בפח הקטן? אם המטרה שהמנורה תדלק שמונה ימים אפשר לעשות זאת בעוד דרכים, לא?
כעמותה שפוגשת כאלה שמרגישות “נותרות”, יצאנו לחפש איך והאם הנותרים הם התנאי לניסים.

“ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים” איתא במדרש “בשעה שגמר משה רבינו את מלאכת המשכן והיתה המלאכה דים והותר, אמר משה רבינו לה’ יתברך, ריבונו של עולם מה אעשה עם הנותר וכו’ “.
כל המשכן היה לפי נדבת בנ”י שכתוב: “מאת אדנים למאת הכיכר ככר לאדן” – כלומר, ככר הינו משקל של תרומה, שתאם לבניית האדן. ואמר בעל ה”פני מנחם” זצ”ל בשם החידושי הרי”ם: מ”ר ידע שאילו הייתה ההתנדבות גדולה יותר, היה המשכן גדול יותר ואילו ההתנדבות הייתה יותר קטנה, היה המשכן קטן יותר, וכיון שנשאר נותר, הבין מ”ר שהנותר יש לו סיבה וקיום משל עצמו. אמר לו הקב”ה “לך ועשה בהם משכן לעדות”  כלומר השתמש בנדבה הנותרת שתהיה לעדות. ומהי העדות? שגם כאשר ייחרב המשכן, מהנותר הזה לא ייחרב, הוא נותר. הוא נשאר וממנו יהיה סיוע לכל הדורות אפילו לאחר שנחרב המשכן.
נכון מיותר, נכון לא שייך בזמן הקמת המשכן, אבל נותר אחרי חורבן, נותר כשצריך מישהו שיצית אור חדש.
במנורה גם כן נאמר “עדות” ומה העדות שנשארה לנו לדורות? “מנותר קנקנים” הקב”ה גלגל שיהיה משהו שנותר, כי נותר הוא לא מיותר, אלא הוא מחכה להזדמנות אחרת. הנותר שנמצא בפח השמן היה לו תפקיד מיוחד, אם הפח היה גדול כדי להספיק לשמונה ימים היוונים וודאי היו מטמאים אותו, אבל כיון שראו מעט שמן, גם הם השיחו בינם לבין עצמם, זה שמן מיותר, אין מה לעשות בו. ודווקא מהנותר הזה בא האור הגדול.
“מנותר קנקנים נעשה נס” לנותר יש תפקיד. אולי הוא אחר, לפעמים הוא שונה מהתפקידים של כל הקנקנים האחרים, אבל יש לו חשיבות וקיום משל עצמו.
כשכתבנו חשבנו עליכן, על כל אותן נשים ובנות שמרגישות נותרות. נותרות מאחור. מיותרות. חסרות משמעות.
אין דבר כזה “נותר” בעולם של ה’. מה שנותר הוא חשוב לזמן אחר. הוא עיקר בתקופה שונה. התפקיד שלנו זה לייקר את הנותרים, לשמור שלא יתמעטו, מהם עולה אור. משם צומחת גאולה.
ולפי זה, לא נתפלא אם משיח שיבוא יפגוש בך ראשונה. אם יש שיירה של העם ובסוף עומדים  כל הנותרים, הוא יגיע מאחור ויגיע אליך, לאלו שנראה לכאורה שנותרו מאחור, אז הנותרים הופכים להיות נס לשושנים והנותרות זוכות להיות לשושנות פורחות.

משכמה ומעלה – מושגים מעולמן של שורדות

מיותרת- חסרת ערך. יש מספיק, ומה שנשאר אין לו תכלית. האומנם מישהי יכולה להיות מיותרת? האם יתכן ואין תכלית? חסר ערך גם קובע שאין משהו ייחודי במה שנשאר.

אם יש בנו משהו ייחודי או לא, לגמרי בידינו. זהות דורשת עמל. דורשת בחירה. דורשת קבלת החלטות. זהות היא ההפך ממיותר.

שכמיה – דיאלוג מטפלת מטופלת

שאלה: אז נגיד שיש לי תפקיד נסתר מעיני, מה עד אז? איך מתמודדים עם התחושה שאני מיותרת, מיותרת לעצמי ולסביבה?
תשובה: כל אדם בא לעולם על כרחו, ולא יודע מה תפקידו, ולא מבין במה היחודיות שלו תורמת לאנושות. אנחנו רק יודעים שאין נשמות מיותרות. חלק ממוגנות הורית היא, שאוהבים אותך בדיוק כפי שאת היום. דמוי העצמי נוצר כאשר הורה מעביר לילדו את התחושה שהוא ראוי להערכה שלו. הכלה של הילד, גם אם לכאורה “מאכזב” את ההורה, היא הבסיס של אהבה ללא תנאי. היא גם הבסיס של דמוי העצמי. “אני קיימת, מותר לי לחשוב, להרגיש, לפנטז, באופן עצמאי. אני לא צריך להקדיש את חיי לרצוי ההורים שלי. מותר לי להיות אני” זהו הבסיס לתחושה של ערך. כאשר מעריכים אותי (דהיינו מכבדים אותי כאישיות נפרדת עם מחשבות ורגשות משלי…) אפשר לפתח הערכה אישית. אימהות מדי אימוציונליות, אגואיסטיות או חסרות בגרות נפשית, מתקשות מאוד למלא תפקיד זה.
כאשר מתרחשת פגיעה מינית, החוויה הכי חזקה, היא ההשפלה. לא ראו אותי כבן אדם. רמסו את הערך העצמי. התנהגו כאילו שהרצונות שלי, הרגשות שלי, התקוות שלי, אינן שוות כלום. תוך כמה דקות אפשר להרוס לצמיתות את הערך העצמי.
אם כך ברור שכ”כ קשה לדמיין שה’ שם אותי, אני הקטנה המושפלת, הרמוסה, כאן בעולם לתפקיד ששמור רק לי. אינני ראויה שה’ אפילו יחשוב עלי! אני כ”כ התלכלכתי שלא יתכן שמלך מלכי המלכים יפנה אלי את תשומת ליבו, וזכרוני יעלה לפניו, ויכריז :”פלונית תתרום לעולם ע”י כישוריה האלה והאלה…”. אני רק רוצה להתחבא, ושלא ישימו לב אלי….
על רקע זה, לדבר על תפקיד ייחודי לי, רק מבלבל ומפחיד. מן “מה רוצים ממני?”.  הילדות שחווינו, יחד או לחוד מהפגיעה המינית, מנחה היום את החשיבה שלנו. ככל שהערך העצמי הראשוני היה גבוה יותר, יש קצת יותר כוחות להמשיך ולשמר אותו. אם הפגיעה התרחשה כאשר לא זכינו לכתחילה למוגנות הורית, הפגיעה לערך העצמי כפולה ומכופלת.
אף אחת לא מיותרת. המאבק הוא להרגיש “לא מיותרת”. מציאת זהות הוא שלב ראשון. איך אדע מה התפקיד שלי, אם אני לא יודעת מי אני? להעז לקחת תפקיד (אפילו בתוך משפחה, כמו להיות אחראית לכיבוד במסיבת חנוכה), לצאת ללימודים (לאו דוקא לתואר זוהר, יש המון קורסים שעוזרים להתחבר ליצירתיות שלנו), להרוויח כסף גם מעבודה פשוטה וללא תהילה, או להתנדב לכל מטרה (אנחנו מחפשות מתנדבות עם ידע במחשבים ו/או בתרגום מאנגלית) אלו מפגישים אותנו עם החלקים המתפקדים שלנו. כולם תורמים לתחושת זהות לכידה וברורה. זהות ברורה היא התשובה להשפלה הנוראה שחווים בפגיעה. ה”אני לא שווה כלום” מתחלף כאשר אני מכירה במדויק את החולשות וחוזקות שלי. מציאת הזהות היא גם התשובה ההולמת ביותר כלפי הפוגע, שהתעלם מ”אני” וחילל את הקדוש “לי” למען המטרות שלו.  מרגע זה, אני חוזרת ולוקחת אחריות בחזרה על חיי. יש אני. אם אני קיימת (לא כחלל ריק, אלא כדמות עם רגשות, מחשבות וחלומות) אני לא מיותרת.
לפעמים נדמה שאין סוף לעמל הזה. משיגים זהות/דמוי עצמי, והיא קורסת שוב ושוב. אבל בסופו של דבר, הזהות שלנו היא לא רק זו שהתעללו או השפילו אותנו. יש לנו אפשרויות אין סופיות לגלות את עצמינו. אולי אחד השימושים האחרים של נר חנוכה, הוא לעזור לחפש. תופתעו מה שתגלו.

משכני אחריך

עכשיו היא בשוליים
הולכת בקצוות
מעדיפה לא להיות.עכשיו היא נותרת
יש לה רק מעט בקנקן
היתה בוחרת ללכת מכאן.

עכשיו היא בגלות
מואסים בה כקוצים
אין לה קהל מעריצים.

מחר היא בראש
מובילה לירושלים ברינה
“אבן מאסו הבונים
היתה לראש פינה”.

שכם בן חמור

“אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה” (הלל)
לשלמה קרליבך יש שיר מקסים בו מובא מדרש שעוסק בענין שלנו. אבן מיותרת שנראית לא רצויה ומתגלגלת מבונה לבונה, הופכת להיות “ראש פינה”, משמעותית ביותר ברגע שהקב”ה בונה את בנין הבית.
ולא די בזאת, אלא שמביא המדרש שאותה אבן שתחילה לא היתה רצויה אפילו לבניית הקודש, שכשהקב”ה בונה בה הוא מניח אותה בקדש הקדשים
מסיים קרליבך ואומר: “לא כל יהודי הוא קודש, אבל כל יהודי הוא קודש הקדשים”. לא כל יהודי נתפס כקודש, כבעל חשיבות, אבל מגיע רגע שהוא משמש לקודש הקדשים, גם אם הוא נותר, סופו להיות אבן פינה בטרקלינו של מלך.העלינו לאתר את הניוזלייטר הנוכחי בקטגוריית “שורדות כותבות” גליון מס’ 38
בתוך הגליון תוכלנה למצוא קישור לשיר
שווה להכנס ולהאזין www.shechem1.co.il

השארת תגובה