שורדות כותבות מניסיונן:

פעם קרה לך שהלכת ברחוב ושמעת קול בוקע מהקרקע? ונגיד שכן, הצלחת להרכיב מהקול מילים עם משמעות? לא קרה לך וכנראה גם לא יקרה. אבל היו אנשים שקרה להם. ומי שחי אז בדור המדבר לצד קורח ועדתו שמע את הצעקה שחדרה את כל שכבות האדמה “משה אמת ותורתו אמת”. וכי לא היה לא פסוק חלופי, משפט בגנות המחלוקת שיהדהד לדורות?  לא. תכלית האדם שכאשר שוכב תחת שכבות של אדמה וגלות הוא יוכל לומר בביטחון מלא “משה אמת ותורתו אמת”.

המילה אמת מתארת את התורה. כי יש משהו מיוחד בספר החוקים הזה: הוא אמת.
אמת בכך שכל כלל או חוק מתאים לכל אחד מהחווים אותו. אמת בכך שמכל כיוון תראה שהוא נקי מעיוותי בן אנוש ומשלים זה את זה עד לשלמות פלאית. א.מ.ת. = אותיות שהן תחילה אמצע וסוף בא”ב כי משהו אמיתי צריך להישאר כזה בכל שלב. אבל לא רק בכל שלב, משהו אמיתי הוא משהו נצחי. שקיים לעולם בכל מצב ותנאי.

אם כל ילוד אשה מתמודד עם המושג אמת , שורדות על אחת כמה וכמה. אמרו להם משהו אחד, התברר משהו אחר. מבחינתן “פסו אנשי אמונה” ואם נפגעו על ידי אדם הלבוש כחרדי ומתנהג כחרדי ועוד לומד תורה, על אחת כמה וכמה. כאן באה אמיתות התורה להגנתן. אולי במושגים של שנים אפשר לטעות ולחשוב שיש אמת בדברי הפוגעים והמסלפים. אבל במונחים של נצח זה לא מחזיק. משהו אמיתי צריך להיות רלוונטי תמיד! ואם הוא לא כזה הוא לא אמת. משהו אמיתי הוא לאו דוקא משתלם ונח. הוא אמיתי! וזו המעלה הגדולה שלו. אמת פירושו “נכון, קיים, יציב”.

בדור המבולבל כמו שלנו הרבה נאבקים לומר ש”האמת” בידם. קהילות מתפלגות, דיו רב נשפך, ומחרידים לעשות אותם אלה שמציעים פרופיל חדש לדמותו של היהודי החרדי החרד לשמירת המצוות.
בעבודה של שכם אנחנו פוגשים את המסלפים הטוענים שכדי למנוע פגיעות צריך להרגיל את שני בני המין לחיות ולהתרועע ביחד ולהתערבב עם דגש על להתרועע ולהתערבב. הם בעד לימודים מעורבים, כי למה לא, וטוענים כי מי שמבוגר/ת ידע לשמור על עצמו. וזה שקר. שקר וכזב. דיבורים שלא מחזיקים לנצח. איך אנחנו יודעות? כי בתורה כתוב אחרת. התורה רלוונטית תמיד. תמיד תמיד. כי ה”אלטער סבא” שלנו, אברהם אבינו ע”ה, חשש מערבוב והחליט להתרחק מלוט, כי אדם לא מכניס עצמו לנסיון ואומר אעמוד בו. ואם ככה כתוב בתורה. אז זה רלוונטי גם חמשת אלפים פלוס שנים אח”כ. ויש הלכות יחוד והרחקה וזה הצופן לעולם יציב.

בשבועות יש בהירות הדעת. אפשר להגיע לאמת. אפשר לשאול את עצמנו כלפי כל טענה, האם נוכל לטעון אותה גם בעוד מאות שנים? האם היה ניתן לטעון אותה קודם? אם זו אמת אז חייב להיות שזה נצח. מה מאפשר את הבהירות הזו? הדיברה הראשונה “אנוכי ה’ לא יהא לך”. שום דיברה לא כתובה בלשון נוכח: “לך”. חוץ מהראשונה “לא יהא לך”. כשאתה צריך שהכל יסתדר לך, ויהיה נוח לך, ויתאים להשקפת העולם שלך, אתה עובד אלוהים אחרים. אלו אלוהים שמשתנים לפי נוחות וכדאיות ופופולריות. קלסרים עבים נכתבים בכל שנה בכנסת תחת הקטגוריה תיקון לחוק. חוקים שהם לא נצחיים הם לא אמת ונדרשים לשינוי תמידי. אבל חוקי התורה “אמת צדקו יחדיו” וכדי לקבל את התורה צריך ש”לא יהא לך” – שקיום המצוות לא יהא בהתאמה “לך”. אלא “אנוכי ה'”. אומרים בדרך צחות, שאנוכי לש’ אנוכיות, האנוכיות היא המסך המפריד והמבדיל בין האדם לקונו. ומכאן שאדם אמיתי אינו יכול להיות אנוכי ולגבי הפוגעים תסיקי את המסקנות…
את חותרת לאמת? רוצה לדייק בהתנהגות? קודם כל לוותר על ה”אני והאנוכיות” כדי שיהיה מקום ל”אנוכי ה’ “,
מחר, כשאת תשני או תפרסי עוגת גבינה, יפתחו שוב שבעת רקיעים והנפש הרוחנית שלך תראה את ה’ ותדע בידיעה ברורה שאין עוד מלבדו. אח”כ הגוף יתבע את שלו וירצה שיהיה “לך” נוח ו”לך”כיף ו”לך” הוגן. אם זכית את מתפשטת מהאנוכיות ומשליטה בך את ה”אנוכי ה’ ” וכמו שחוקי התורה אמת גם הברכות בה הם אמת.  ואת תזכי. תזכי לקבל את התורה ולקימה בשתי ידיים “אורך ימים בימינה” “בשמאלה אושר וכבוד”.

משכמה ומעלה – מושגים מעולמן של שורדות

אמת: בחיפושים אחרי הגדרת המושג “אמת” נמצאו כמה אפשרויות. בהנחה שאמת היא אחת ואין לה תחליפים, בחרנו לא להשתמש באף הגדרה הקשורה לעולם המדע. המדע מציג את האמת כמשהו שניתן להוכיח ולא ניתן להפריך. אך האמת שאליה אנו חותרים יסודה באמת שעליה נשען המדע, אמת בסיסית יותר, פנימית יותר.
אחד התנאים הבסיסיים של ‘אמת’, הוא שיהיה לה קיום אמיתי, קיום חיובי משלה. דבר אמיתי צריך להיות עמיד ונצחי ולא חולף ועובר.
המשנה (פרה ח,ט), כשהיא מגדירה את סוגי המים שיכולים לשמש כ”מים חיים”, קובעת, כי “המים המכזבים, פסולים”. ומסבירה המשנה: “אלו הם המים המכזבים? המכזבים אחד בשבוע” (אחת לשבע שנים). כלומר, נחל או נהר שמימיו מתייבשים אפילו פעם בשבע שנים, אינו כשר ל”מים חיים”. מים כאלה הם “מכזבים”, הם אינם אמיתיים, כיוון שקיומם אינו נצחי אלא נפסק. האמת היא נצחית.
במובן מעמיק יותר, כל המציאות שלנו היא ‘כוזבת’. לעולם החומרי והגשמי אין קיום עצמאי משלו. הוא נזקק לצורך קיומו לכוח האלוקי שבורא ומקיים אותו בכל רגע ורגע. אם יסתלק, ולו לרגע אחד, אותו כוח אלוקי – ישוב העולם כולו לאין ואפס ממש. על כן גם בשעה שהוא קיים, אין קיומו העצמאי דבר אמיתי. המציאות האמיתית היחידה היא הקב”ה. הוא היחיד שקיים קיום אמיתי עצמאי ותורתו גם היא נצחית וקימת לעולם לכן חותמו של ה’ אמת ותורתו תורת אמת.

שכמיה – דיאלוג מטפלת מטופלת

שאלה:
לפעמים אלה שנפגעו ע”י אנשי שקר, מתקשות בעצמן לשמור על האמת.

תשובה:
נפגעות שורדות בגלל השקר. מי היה יכול לחיות עם האמת הזו? חייבים לעוות אותה כדי לשרוד. לפעמים  אפילו לא שמים לב להבדל בין אמת לשקר.  שהן הופיעו בבי”ס חיוורות או חסרות-חיוניות, שאלו אותן: “הכל בסדר”? “למה את לא נראית טוב”? “למה יש ירידה בציונים”? בטח שלמדת לשקר!   “הכל בסדר גמור”. אוי ואבוי אם משהו יידע את הסוד הנורא הזה.  כל ההתמודדות היום יומית מכוונת להישרדות. ידיעת האמת רק מרחיקה מהישרדות, אז האמת הופכת להיות לא רלוונטית. אין לא שום מקום של כבוד.
כואב יותר, זה מנגנון הגנה של “ניתוק”. כאשר המציאות מדי קשה, לא באופן מודע, המודע מתנתק מהמציאות. זה יכול להיות למספר רגעים, כתוצאה מגירוי וטריגר שמעלה את זיכרון הפגיעה, וזה אפילו יכול לקחת ימים. כאשר את חוזרת לעצמיך, ואין לך מושג מה עשית ברגעים שהיית מנותקת (שפתאום מצאת חפץ מוזר בחדר, שאין לך מושג איך הגיע לבית שלך!) את חייבת להמציא ספור כיסוי, כי אין סיכוי שתדעי את האמת!!
מכיוון אחר, נפגעות פגיעה מינית מפתחות רגישות גבוהה יחד עם סבל גדול. לפעמים הצורך להיות מובנת או לקבל הכרה בסבל, מביא נשים לעוות את האמת, כדי שהסביבה ,שלפעמים אדישה עד כאב, סוף סוף תשים לב ותחמול.
כמובן, אם הפוגע, במיוחד אם הוא איש מכובד היום, מרשה לעצמו לשקר, אז למה שלי אסור לשקר?
לפעמים החיים פשוט מדי מורכבים ודורשים אנרגיות רבות מדי כדי לתפקד. האמת יכולה להיות קשה מדי. לפעמים אין כוח לקחת אחריות על המעשים שלנו. השקר מקל על החיים.
ובכ”ז…לאמת יש רגליים ולשקר אין. אם אנחנו נתרגל לשקר, עלולים לאבד את הקשר החזק לאמת. עלולים להתבלבל ולהצדיק את השקר של הפוגע. אמת היא ערך עליון היא משפיעה באופן חיובי על האדם ומשפיעה על יציבותו הנפשית. נכון שעם האמת הדברים לא קל, אבל לחיות עם השקר נורא יותר…. כשאת אמיתית את קימת! את משמעותית ומשאירה חותם.
ויה”ר שנהיה אנחנו וצאצאינו דוברי אמת ושונאי שקר.

משכני אחריך

כל אישה
צריכה לעשות לה
בתוכה
רות אחת כזו
שלא תעזוב אותה לעולם
שתתמסר לה עד כלותיה
שתדע לומר לה
בכל עת
“כי אל אשר תלכי אלך
ובאשר תליני – אלין
עמך-עמי
ואלוהייך-אלוהיי”
אישה
צריכה לגדל בת
קול כזו
אהבה כזו לעצמה,
נחל שיפכה בקרבה
כל אישה
צריכה להפרות בה
זרעי אמונה כאלו
שיעמדו איתנים
גם כשהלב שלה
מחליק במדרגות
ומאבד את כוחותיו
גם כשהיא הורסת את עצמה
למרות כל ההבטחות,
תמיד
תמיד
צריכה אישה
שתשב בקרבה
רות אחת
שלא תיתן לה להפריד אותה מעצמה
לא בחייה
ולא במותה
שתדע לומר לה
מילים משקמות
שמנשימות בה חיים,
בכל שדה
במרגלות כל גורן:
“ברוכה את בתי”
“היטבת חסדך”
“אשת חיל את”
כל אשה צריכה
לעשות לה
רות
וראות
ורעות
עם נפשה
ולבוא בקרבה בנעמי נועם ועדינות לב.

השארת תגובה