שורדות כותבות מנסיונן:

משפחת שכם היקרה,
אשריכן שזכיתן להפוך את הנסיון שלכן למקור ידע וכח.  אספנו את המידע ששלחתן באתר ובמייל לכדי “דף מידע”. התוכן מצורף. המעוניינות לקבל את “דף המידע” בקובץ PDF – תפנינה למייל.

במקום הקדמה:
עמותת “שכם אחד” מלווה נשים ונערות חרדיות המתמודדות עם אירועים טראומתיים.
במשך שנים, נשים אלו למדו להמציא דרכים חדשות כדי להתגבר על החרדות והפחדים שתוקפים אותן בזמנים הכי פחות צפויים.
מתוך היכרות והערכה לטכניקות ההישרדות התמידית שלהן, בקשנו שתחלוקנה איתנו טיפים להתמודדות:

קודם כמה הנחות יסוד:
1. כאשר העתיד טומן בתוכו אי ודאות כלכלית, בריאותית וגם חינוכית, קשה להרגיש מוגנים. יום “נורמאלי” בשבילנו נחשב כיום ששיגרת החיים צפויה. עבודה או ביה”ס. שבירת השיגרה, ואי ידיעה מה יהיה מחר, מקודד אצלינו כ”לא נורמלי”. אנחנו מתעצבנות יותר מהר, ישנות פחות טוב וגם התיאבון מושפע. לגמרי נורמלי ומובן, אבל רובינו לא אוהבות את עצמינו ככה.

2. חוסן מבוסס על כך שיש לבנ”א אמון שיוכלו להתמודד עם הניסיונות השונים של החיים. חשבנו כבר שהכרנו הכל!  כאשר אדם מאותגר בניסיון שאינו מכיר, מצוי שיאבד את תחושת הביטחון הזו.

3. מיותר לומר לאדם חרד “תפסיק לפחד”. פשוט זה גורם לו לפחד כפול: מהפחד ומהבדידות. כי אף אחד לא מבין אותו. (צריך גם להיזהר לא להבטיח דברים שאינם בידינו.)

לאור ההנחות יסוד, להלן מספר טיפים שראשי התיבות שלהן “קרנה תש”פ” כדי לעזור לנו לזכור….

 קול   {חני, ירושלים}
מוזיקה . מוזיקה היא שפת הלב. דאגה היא בלב (שנאמר: “דאגה בלב איש”. (משלי י”ב) בתקופות של מתח סמוי וגלוי מוזיקה מחברת אותנו לתוכנו, מרגיעה את הנפש ואם היא באה עם מילים תורניות היא גם מעצימה את הרוח.
[תוצאת תמונה עבור לוח זמנים]

רצף פעולות     {יעלי, מהבנין המשולש וד”ל}
יש לנו נטייה לתרגם את החוסר ודאות לכל תחום בחיים. אין סיבה לעשות זאת. מה יהיה עוד יומיים לא ידוע. אבל מה תעשי בבוקר שלפניך,  את יכולה לתכנן. רצף פעולות מחבר לעשיה ועשיה היא תרופה בהעדר בטחון.  (אגב, במקום לכתוב לו”ז כתבנו רצף בשביל הר”ת…אבל זה אותו רעיון.)

נעלה לירושלים              {2727, נזהרת מחשיפה}
עדות: “אחרי מה שקרה לי, התנהלתי באופן אובססיבי לנקיון. בגדים שהיו מחוץ לבית ישר לכביסה, לא יושבים איתם בחדר.. לרחוץ ידיים מלא, לא לגעת במלא דברים ברחוב ועוד ועוד…
בעלי שמודע לעבר, אבל כבר מכיר אותי במצב אחר, צחק עלי באהבה שאני מקדימה את הלכות קדושה וטומאה של בית המקדש [שכם אחד] . ועכשיו- פתאום כל העולם מתנהל ככה  . העתיקו ממני…  אז חשבתי שאולי זה הכנה לבית המקדש… להלכות האלו באמת.. וזה יכול לתת כח, למי שמחפשת אתו כמובן”.

הגיגים             {מלי, אם לשניים, בני ברק}
בכל פעם שאני חווה “את סוף העולם” אני מתיישבת לכתוב את הדברים,  להנכיח אותם מנקודת מבטי. “אנשים רואים בעין שלילית כתיבת יומן, אז תכתבי שזה לא יומן אלא תיעוד” בבחינת “למען תספרו לדור אחרון…. ”

תחביב              {חיה בת מרים לרפואה שלימה}
אנשים חושבים שהשקעה בתחביב זה מותרות או בזבוז זמן. מתוך המצוקה שלי במרוצת השנים, למדתי שגם התחביבים הם כלים להתמודדות. המשימה עכשיו היא לשרוד ולהשאר בכוחות. כדי לעשות זאת אני מקפידה פעם ביומיים לפחות לעשות משהו שאני אוהבת. בלי שיהיה לעשיה מניעים נוספים. באופן כללי כדאי לדעת שהיכולת לענות על השאלה: “מה אני אוהבת לעשות” מנבא חוסן פנימי.

שינוי               {א. ק. בת 36 קרית ספר}
כאשר הדכאון ו/או הייאוש משתלטים עלי ואני מרגישה שאין לי כח, לפעמים אני נכנעת ונכנסת למיטה, אבל לפני כן עושה איזה שינוי: מחליפה את השעון מצד שמאל לימין וכו’. למה? כדי להזכיר לעצמי שזה מצב שונה! נכון אני במיטה, אבל לא כי אני טיפוס ישנוני אלא כי עכשיו יש מצב שונה. זה עוזר לי לזכור שהיאוש הוא לא “אני” אלא מצב חיצוני שאני נמצאת בו. אולי יכול לעזור למישהי….

* * *

עלינו לעבוד קשה להרגיע את עצמנו, למתן את הפחד ולשמור על תפקוד, כדי שהבהלה לא תתפתח לממדים של טראומה. כשם שאנו עושות מאמץ לשמור על הגיינה ולהתרחק מהקורונה, עלינו להשקיע חשיבה איך למזער את הפחד.

פחד מהפחד
הרב בידרמן שליט”א פרסם סיפור שפעם בא מלאך המוות ל”ע, לקחת 5000 איש ובסוף נהרגו 15000, שאלו אותו “למה שיקרת, אמרת שבאת לקחת 5000 ונהרגו יותר”. אמר להם: “אני באתי ליטול  5000 נפש, כל האחרים נפטרו מהפחד”.  פחד מוריד את היעילות של המערכת החיסונית שלנו, מנביט מחשבות שליליות ולוקח את החוסן הפנימי. הפחד הוא טבעי. לא יעזור להאבק בו, אלא בהשפעה שלו. פחד עלול להביא לשיתוק – אנחנו נקפיד על עשיה. פחד מסוגל לשכנע אותנו שהוא נצחי, אנחנו נעשה סימן לזכור שהוא זמני. פחד מכניס ליאוש ניקח אותו במחשבות לירושלים (“נעלה לירושלים”).

ונזכה ל”את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו (קורנה) תרום בישועתך” שהקורונה תרים אותנו. תרים את קרננו ותביא לשמיעת הקול מקרנו של המשיח.

תודה והערכה למשפחת שכ”ם ששורדת את מהמורות החיים בגבורה בעוצמה ובדעת.

כאן לכל פניה,
קו חם: 050-4189020 | shecem1@gmail.com

צוות עמותת שכ”ם אחד

השארת תגובה